פרשת קורח · במדבר פרק טז פסוק לג
במדבר טז, לג
וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל־אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל׃
גימטריה של הפסוק כולו: 2,879 · 13 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק טז11 מפרשים: תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · רמב"ן · אבן עזרא · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם
תרגום אונקלוס לבמדבר טז, לג
וּנְחָתוּ אִינוּן וְכָל דִי לְהוֹן כַּד חַיִין לִשְׁאוֹל וַחֲפַת עֲלֵיהוֹן אַרְעָא וַאֲבָדוּ מִגוֹ קְהָלָא
תרגום יונתן לבמדבר טז, לג
וּנְחָתוּ הִינוּן וְכָל דִלְהוֹן כַּד חַיִין לְשֵׁיוּל וַחֲפַת עֲלֵיהוֹן אַרְעָא וְאוֹבְדוּ מִגוֹ קְהָלָא
רמב"ן על במדבר טז, לג
וְטַעַם וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל, שֶׁאָבְדוּ לְעֵינֵיהֶם בִּהְיוֹתָם בְּתוֹכָם עוֹמְדִים עִמָּהֶם, כִּי כְּרֶגַע פָּתְחָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וְסָגְרָה אוֹתָהּ עֲלֵיהֶם, וְלֹא נוֹדַע מְקוֹמָם אַיֵּה הוּא. וְר״א אָמַר (אבן עזרא על במדבר ט״ז:ל״ג) בַּעֲבוּר מוֹת בְּנֵיהֶם הָעוֹמְדִים תַּחְתָּם:
אבן עזרא על במדבר טז, לג
וירדו הם. הטעם כאשר ירדו נסתמה הארץ ולא נראו:
ותכס עליהם. הארץ בעצמה:
ויאבדו. בעבור מות בניהם העומדים תחתם:
ספורנו על במדבר טז, לג
ותכס עליהם הארץ. הגיד שלא קרה באותה הפתיחה כמו שיקרה בפתיחת הרעש שהיא לא תסגר תיכף. אמנם זאת נסגרה תיכף כפותח פיו לבלוע דבר ויסגירנו אחר הבליעה:
בעל הטורים על במדבר טז, לג
ויאבדו ב' במסורה הכא ואידך ויאבדו כלי מלחמה כיון שנאבדו נאבדו כלי מלחמה:
רבנו בחיי על במדבר טז, לג
וירדו הם וכל אשר להם חיים שאולה. ירדו למדור אחרון של גיהנם, כי שבעה מדורין יש לה לגיהנם, ושאול הוא המדור התחתון, וכן כתוב (תהלים ט) ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים, ודרשו רז"ל לדיוטא התחתונה שבשאול. ומה שאמר ישובו ולא אמר ירדו, ירמוז לתוקף היסורין שאין להם קץ, אחר שהם נאכלים באשה של גיהנם חוזרים ומתחדשים כבתחלה כדי שיהיו עוד למאכולת אש, וכן חוזרים חלילה לדורי דורות, וזהו לשון ישובו.
וראיתי במדרש סדורו של עולם שאול מדור שביעי, הוא חציו אש וחציו ברד, והרשעים קופצים שם מאש לברד ומברד לאש ומלאך של גיהנם טורד אותם כרועה המנדד את צאנו מהר לגבעה ומגבעה להר, שנאמר (תהילים מ״ט:ט״ו) כצאן לשאול שתו מות ירעם, עד כאן.
ויאבדו מתוך הקהל. מכאן שהבאים כנגד התורה ורוצים לעקור יסודותיה אין להם חלק לעוה"ב, וז"ש מתוך הקהל כי כל קהל ישראל יש להם חלק לעוה"ב ואלו אבדו חלקם מתוך קהל ישראל, וכן דרשו רז"ל בפרק חלק, א"ר עקיבא ותכס עליהם הארץ בעולם הזה, ויאבדו מתוך הקהל לעולם הבא.
ויראה לי כי על כן הזכיר לשון הקהל שהיה ראוי לומר ויאבדו מתוך ישראל, אבל הוא כלשון הכתוב (במדבר י״ט:כ׳) ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל. ואל תתמה ותאמר למה יהיו נענשים ונטרדים מן העוה"ב כיון שנענשו בעונש חמור וקבלו דינם בעוה"ז, והלא מצינו בעכן שא"ל יהושע (יהושע ז׳:כ״ה) יעכרך ה' ביום הזה, ודרשו רז"ל היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעוה"ב. הנה אלו רשעים העמיקו שחתו יותר והיו ראויין לעונש חמור, והוא אבדן הגוף מן העוה"ז גם הנפש מן העוה"ב. ואע"פ שלא זכו להיות להם חלק לעוה"ב, והוא עולם הנשמות שלאחר המיתה מיד באים הם לתחית המתים, שכן דרשו רבותינו ז"ל לעתיד לבא חוזרים, שנאמר (שמואל א ב׳:ו׳) ה' ממית ומחיה מוריד שאול ויעל.
חזקוני על במדבר טז, לג
וירדו הם מה שנבלעו אלו יותר ממאתיים וחמשים איש, לפי שקבלו דבריו של משה כשאמר והקרבתם איש מחתתו חמשים ומאתיים מחתות אבל קרח ודתן ואבירם לא קבלו דבריו כמו שפירשתי למעלה שאמרו לא נעלה לפיכך נטרדו בענין רע מה שלא נעשה כן לשום בריה.
אור החיים על במדבר טז, לג
וירדו וגו׳ שאלה. פרוש, שלא שלטה בהם הארץ להרגם, אלא נשארו חיים ונתנה הארץ בפקדון לגיהנם, והוא אמרו חיים שאלה ולא אמר לשאול. והגם שכל תיבה שצריכה למ״ד בתחלה הטיל לה ה״א בסופה, עם כל זה לא לחנם יעשה כן, ויכוין שאחר שירדו לשאול נתן ה׳ בהם כח ולא מתו, על דרך אמרם זכרונם לברכה (סנהדרין ק.) שהקדוש ברוך הוא נותן כח ברשעים לקבל ענשם, כמו כן אלו נשארו חיים אחר שהיו בשאול עצמה כדי שירבה הרגשתם. ואם היה אומר ״לשאול״ היה נשמע שלא היו חיים אלא עד הגעתם לשאול ובהגיעם מתו ולא היה להם חיות אחר שהגיעו לשאול.
העמק דבר על במדבר טז, לג
חיים שאלה. עמוק לפי תהום. ואע״ג שלא נראה לאדם מה שנעשה עמם בבטן הארץ. אבל הכתוב מגיד שכך היה:
ויאבדו מתוך הקהל. לא כמו קבורים שניכר כמו אדמה חפורה בזה המקום. אבל כאן כשנסתם הפה היו אבודים ולא ניכר מקומם איה:
מלבי"ם על במדבר טז, לג
וירדו זאת שמת שברדתם לשאול היו חיים עדיין ולא נחנקו בעת הבליעה, [ג] שתכף שירדו ותכס עליהם הארץ אז סגרה פיה ונשארו מכוסים עד שעי"כ ויאבדו מתוך הקהל כי שבה האדמה סגורה כבראשונה:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֵּרְדוּ | יָרַד פועל | י-ר-ד | 226 |
| הֵם | הֵם כינוי | 45 | |
| וְכָל | כֹּל שם עצם | כ-ל-ל | 56 |
| אֲשֶׁר | אֲשֶׁר מילית | א-ש-ר | 501 |
| לָהֶם | — | 75 | |
| חַיִּים | חַי שם עצם | ח-י-ה | 68 |
| שְׁאֹלָה | שְׁאוֹל שם עצם | ש-א-ל | 336 |
| וַתְּכַס | כָּסָה פועל | כ-ס-ה | 486 |
| עֲלֵיהֶם | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 155 |
| הָאָרֶץ | אֶרֶץ שם עצם | א-ר-ץ | 296 |
| וַיֹּאבְדוּ | אָבַד פועל | א-ב-ד | 29 |
| מִתּוֹךְ | תָּוֶךְ שם עצם | 466 | |
| הַקָּהָל | קָהָל שם עצם | ק-ה-ל | 140 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רמב"ן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ramban on Numbers – Vocalized Edition (מקור) · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.