דלג לתוכן הראשי
כוונות

פרשת קורח · במדבר פרק טז פסוק יד

במדבר טז, יד

אַף לֹא אֶל־אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן־לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה׃

גימטריה של הפסוק כולו: 5,211 · 19 מילים

מפרשים על הפסוק

מקראות גדולות לפרק טז

14 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · בעל הטורים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים

רש"י על במדבר טז, יד

ותתן לנו. הדבר מוסב על לא האמור למעלה, כלומר לא הביאותנו ולא נתת לנו נחלת שדה וכרם, אמרת לנו (שמות ג, יז) אעלה אתכם מעני מצרים אל ארץ וגו', משם הוצאתנו ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאתנו, אלא גזרת עלינו להמיתנו במדבר, שאמרת לנו (במדבר יד, כט) במדבר הזה יפלו פגריכם:

העיני האנשים ההם תנקר וגו'. אפלו אתה שולח לנקר את עינינו אם לא נעלה אליך, לא נעלה:

האנשים ההם. כאדם התולה קללתו בחברו:

תרגום אונקלוס לבמדבר טז, יד

בְּרַם לָא לְאַרְעָא עָבְדָא חֲלָב וּדְבָשׁ אַעֵלְתָּנָא וִיהַבְתְּ לָנָא אַחֲסָנַת חַקְלִין וְכַרְמִין הַעֵינֵי גֻבְרַיָא הָאִינוּן תְּשַׁלַח לְעַוָרָא לָא נִסָק

תרגום יונתן לבמדבר טז, יד

בְּרַם לָא לְאַרְעָא עַבְדָא חֲלַב וּדְבָשׁ אַעַלְתָּנָא וִיהַבְתְּ לָנָא אַחְסָנַת חַקְלִין וְכַרְמִין הַעֵינֵיהוֹן דְגוּבְרַיָא הָאִינוּן דִבְאַרְעָא הַהִיא תְּסַנְוַור וּתְנַצֵחַ יַתְהוֹן לָא נֵיסוֹק לְתַמָן

אבן עזרא על במדבר טז, יד

אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש. והטעם שהוצאתנו ממקום טוב ואילו הביאותנו למקום טוב כמוהו ונתת לנו שדה וכרם כאשר היה לנו במצרים ותבקש שררה היינו סובלים רק הסירותנו ממקום טוב משדותינו וכרמנו ולא הביאותנו אל מקום כמוהו ולמה תבקש שררה:

העיני האנשים ההם. טעמו תרצה לנקר עיני האנשים ההם רמז ליוצאים ממצרים כאילו אמר תרצה לנקר העינים שלא תראינה כי זה שעשית לנו נראה הוא לעינים ודרך משל לומר סגורות הן עיני פלוני על כן לא יראה על כן לא נעלה ויש אומרים התרצה להחשיך העינים שלא תראינה כלומר אחיזת עינים אתה עושה לנו לא נעלה ויש אומרים אילו היית מנקר עינינו לא נעלה ואמר האנשים ההם על דרך בני אדם חסרי דעת שלא ירצו לדבר על נפשם בגנאי והנכון בעיני שמלת האנשים ההם רמז לזקנים שהיו עם משה כי כן כתוב וילכו אחריו זקני ישראל:

רשב"ם על במדבר טז, יד

העיני האנשים ההם תנקר - כסבור אתה שאלו האנשים אשר מתרעמים עליך אין להם עינים לראות המכשול הזה, שמארץ מצרים ארץ טובה העליתנו למות במדבר, כי לא השלמת תנאי שלך להביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש, אבל באלו ארבעים שנה ימותו במדבר.

לא נעלה - לפיכך לא נעלה אליך. כלל ופרט וחזר וכלל לא נעלה אמר תחלה ואחר כך פירש למה וחזר וכלל לפיכך - לא נעלה.

ספורנו על במדבר טז, יד

אף לא אל ארץ. ותתן לנו. לא די שהרעות לנו להוציאנו מארץ זבת חלב ודבש אל המדבר כי גם אתה מצחק בנו שלא הביאותנו אל הארץ שאמרת כלל ודבריך הם כאלו נתת לנו בה נחלת שדה וכרם בצוותך מצות התלויות בארץ ואמרת לא תכלה פאת שדך ופרט כרמך כאלו כבר היתה שלנו והיו לנו בה שדה וכרם:

העיני האנשים ההם תנקר. התחשוב לנקר עינינו באופן שלא נכיר תחבולותיך:

בעל הטורים על במדבר טז, יד

העיני ב' במסורה העיני האנשים ההם ואידך העיני בשר לך מלמר שדתן ואבירם הטיחו דברים כלפי מעלה אלא שכינה הכ' עליהם ולפי הפשט העיני האנשים ההם תנקר שאתה רוצה לעשות אותנו עורים ועינים לנו שכבר אמרת להביא אותנו אל ארץ זבת חלב ודבש ועתה אתה אומר להמיתנו במדבר:

רבנו בחיי על במדבר טז, יד

אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותני. יאמר אתה הוצאתנו ממקום טוב ואלו הביאותנו אל מקום טוב כמוהו ונתת לנו שדה וכרם כאשר היה לנו במצרים ותבקש להשתרר עלינו היינו סובלים אותך, רק הוצאתנו משדותינו וכרמינו ולא הביאותנו אל מקום כמוהו ואם כן למה תשתרר.

העיני האנשים ההם תנקר. אלו הענשת אותנו בנקור עינים לא נעלה. ובאמרו האנשים ההם כנה, כי היה ראוי לומר העינינו.

ויש שפירש התרצה לנקר עיני האנשים ההם שלא יראו, והזכיר האנשים ההם על היוצאים ממצרים, וכאלו אמרו התרצה לנקר עיניהם שלא תראנה, כי בודאי זה שעשית דבר ניכר ונראה לעינים, והוא משל הדיוט שאומרים בני אדם עיני פלוני סגורות הן לכך אינו רואה.

והנה הרשעים פיהם הכשילם בתחלה ובסוף, תחלת דבריהם סכלות שהתחילו לומר לא נעלה, גם בסוף דבריהם סיימו לא נעלה.

ובמדרש העיני האנשים ההם תנקר לא נעלה, לא נלך לא נבא אין כתיב כאן, אלא לא נעלה, (משלי י״ח:ז׳) פי כסיל מחתה לו, פתחו פיהם לפורענות לומר שהם מתים בירידה ולא בעליה, כשם שאמרו כך מתו.

חזקוני על במדבר טז, יד

העיני האנשים ההם תנקר בתמיהה וכי סבור אתה לנקר עיניהם של קרח וכל עדתו וכי אין להם עינים לראות ולהבין המכשול הזה שמארץ מצרים שהיא טובה העליתנו ולא שלמת לנו מה שהתנית להביאנו אל ארץ זבת חלב ודבש אך אמרת במדבר הזה יתמו ושם ימותו ועוד שהעוית עלינו את הדין ולכך לא נעלה אליך שאין אנו מאמינים אותך בשום הבחנה על זאת.

בכור שור על במדבר טז, יד

אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש שהתניתה הביאתנו ושאף לא נתת לנו נחלה של שדה וכרם, אלא היית אומר בני לוי לא יהיה לכם נחלה בתוך בני ישראל אבל אתם בני ישראל לא תנלו נחלה, ועתה הנחלה אין לנו, אלא השררה לקחת לאחיך ולקרוביך בני שבטך:

העיני האנשים ההם תנקר. [סבור אתה לנקר עינינו] שלא נבחין בין טוב לרע וכי דבר זה צריך הבחנה, אין לך סומא בעולם שאינו יכול להבחין [שעיותה עלינו את הדין ולכך לא נעלה שאין אנו מאמינים בשום הבחנה על דבר זה]:

אור החיים על במדבר טז, יד

אף לא אל ארץ וגו׳. קשה, אחר שאמרו להמיתנו במדבר, מה מקום להתרעם על מדרגה קטנה ממנה? ורש״י זכרונו לברכה ישב בדוחק. ואולי שנתכונו לומר ששלילת הליכתם אצלו לא לצד גדר הרעה שקבלו ממנו שהוציאם להמיתם במדבר, אלא אפלו לצד העדר הטוב המבטחים ממנו לבד, והוא אמרו אף לא אל וגו׳, פרוש אף לצד לא אל ארץ וגו׳, לטעם זה לבד העיני האנשים וגו׳, ומכל שכן שסבבם הקרבת הנזק.

העיני וגו׳ לא נעלה. פרוש, בוחרים נקור עיניהם ממעלה אשר יבטחו בה ממנו. בזה גלו עצם הפלגת השנאה אשר שנואה טובת הצדיק אצלם יותר מנקור עיניהם, לזה חרה אפו של משה מאד:

העמק דבר על במדבר טז, יד

אף לא וגו׳ ותתן לנו וגו׳. עוד לא הביא אותנו. והנה מתפאר עלינו כי נותן לנו וגו׳:

מלבי"ם על במדבר טז, יד

אף ואם נקוה שתתפשר עמנו להיות לנו נחלה בארץ שני חלקים המגיע מחלק הבכורה, והנה אף לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו ואיך תתן לנו נחלת שדה וכרם באשר אין תקוה כלל שנבוא אל הארץ, וא"כ אחר שאין לך שום דבר להתפשר בו על שאלתנו, א"כ מה שאתה קורא לנו שנבוא אליך הוא רק להוליכנו במחשך ולהטעות אותנו הנה תוכל לרמאות את העם אשר אין עינים לו לראות אבל אנו עינים לנו לראות את האמת, וא"כ הכי תחשוב לנקר את עינינו כי כל זמן שלא תנקר את עינינו, לא חוכל להאפיל עלינו שלא נראה אור בהיר כי יש לנו עינים רואות, ולכן לא נעלה:

שפתי חכמים על במדבר טז, יד

ד כלומר ולולא שנדר להם להביאם לא אמרו לו זה כי לא היה מחויב להביאם והפך המקרא להורות שהי' המקרא ראוי להיות המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש ולא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו להמיתנו כדי שתשתרר שלפי זה לא תצטרך למלת אף ולכן השמיטה אבל לפי סדר הכתוב צריך לומר לא די שעשית לנו הרעה למות במדבר אלא אף הטובה שנדרת לנו לא עשית שאלו עשית לנו הטובה גם הרעה היינו מקבלים. שאם נפרש כן היה קשה מה הוא שהתרעמו על הטובה כיון שימותו מה להם לארץ זבת חלב ודבש לכן מהפך רש"י הכתוב כי לפי פירושו יהיו שני דברים ולא עוד אלא שגזרת עלינו מיתה ודו"ק:

ה דקשה פשיטא שאם ינקר עיניהם שלא יוכלו לעלות:

מילה במילה

מילהמילת הבסיסשורשגימטריה
אַףאַף מיליתא-נ-ף81
לֹאלֹא תואר הפועל31
אֶלאֵל מילת יחס31
אֶרֶץאֶרֶץ שם עצםא-ר-ץ291
זָבַתזוּב פועלז-ו-ב409
חָלָבחָלָב שם עצםח-ל-ב40
וּדְבַשׁדְּבַשׁ שם עצםד-ב-ש312
הֲבִיאֹתָנוּבּוֹא פועלב-ו-א474
וַתִּתֶּןנָתַן פועלנ-ת-ן856
לָנוּ—86
נַחֲלַתנַחֲלָה שם עצםנ-ח-ל488
שָׂדֶהשָׂדֶה שם עצםש-ד-ה309
וָכָרֶםכֶּרֶם שם עצםכ-ר-ם266
הַעֵינֵיעַיִן שם עצםע-י-ן145
הָאֲנָשִׁיםאִישׁ שם עצםא-י-ש406
הָהֵםהֵם כינוי50
תְּנַקֵּרנָקַר פועלנ-ק-ר750
לֹאלֹא תואר הפועל31
נַעֲלֶהעָלָה פועלע-ל-ה155
שתפו את הדף:וואטסאפ

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בעל הטורים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Kitzur Ba'al HaTurim on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
  • העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
  • שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.