במדבר יד, מ

אל ראש ההר. והוא הדרך העולה לארץ ישראל:

הננו ועלינו אל המקום. לארץ ישראל:

אשר אמר ה'. לתתה לנו שם נעלה:

כי חטאנו. על אשר אמרנו הלא טוב לנו שוב מצרימה:

וְאַקְדִימוּ בְצַפְרָא וּסְלִיקוּ לְרֵישׁ טוּרָא לְמֵימָר הָא אֲנַחְנָא סָלְקִין לְאַתְרָא דִי אֲמַר יְיָ אֲרֵי חַבְנָא

וְאַקְדִימוּ בְּצַפְרָא וּסְלִיקוּ לְרֵישׁ טַוְורָא לְמֵימַר הָא אֲנַחְנָא סַלְקִין לְאַתְרָא דְאָמַר יְיָ אֲרוּם חַבְנָא

אל המקום אשר אמר ה' - וצונו ללכת שם לירש את הארץ.

כי חטאנו - כאשר הֶאֱמַנּוּ לעצת המרגלים.

ועלינו ב'. הננו ועלינו ואם כה יאמרו עלו עלינו ועלינו זהו שנא' כי אין לה' מעצור להושיע ברב או במעט אלו היו ששים רבוא ונפלו ויהונתן לא היה אלא הוא ונערו ונצחו:

וישכימו בבוקר וגו׳. רצו לשוב מעין החטא. וקבלו על עצמם למסור נפשם על הכניסה לארץ גם שלא בצירוף ארון ה׳ ומשה:

כי חטאנו. במה שחטאנו עלינו לתקן ע״כ הננו מוסרים עצמנו לסכנה זו:

וישכימו בבקר ויעלו אל ראש ההר כי למעלה אמר להם והעמלקי והכנעני יושב בעמק שהיה ראוי שילכו דרך העמק וא"ל ששם העמלקי והכנעני ולכן לא הלכו דרך העמק רק דרך ההר הוא הר שעיר כמ"ש אחד עשר יום מחורב דרך הר שעיר אבל בתוך כך עלו העמלקי והכנעני והתישבו בראש ההר: