במדבר יג, לג

הנפילים. ענקים מבני שמחזאי ועזאל שנפלו מן השמים בימי דור אנוש:

וכן היינו בעיניהם. שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים:

ענק. שמעניקים חמה בקומתן:

וְתַמָן חֲזֵינָא יָת גִבָּרַיָא בְּנֵי עֲנָק מִן גִבָּרַיָא וַהֲוֵינָא בְעֵינֵי נַפְשָׁנָא כְּקַמְצִין וְכֵן הֲוֵינָא בְּעֵינֵיהוֹן

וְתַמָן חָמֵינָא יַת גַבְרַיָא בְנֵי עֲנָק מִגְנִיסַת גוּבְרַיָא וַהֲוֵינָא דַמְיַין בְּאַנְפֵּי נַפְשָׁתָנָא הֵי כְקַמְצָן וְהֵיכְדֵין הֲוֵינָא דַמְיַין בְּאַנְפֵּי נַפְשֵׁיהוֹן

הנפילים. פירשתיו:

מן הנפילים. טעמו וגם אחרי כן אשר יבואו ושם מפורש:

מן הנפילים - הראשונים, כדכתיב בבראשית: הנפילים היו בארץ בימים ההם.

כחגבים - הנמוך נראה לגבוה ממנו הרבה כחגבים, שהם נמוכים מאד. וזה מוכיח: היושב על חוג הארץ ויושביה כחגבים.

בני ענק. מצד האב:

מן הנפילים. מצד האם:

וכן היינו בעיניהם. כחגבים או פחות מזה ובשביל זה לא קמו עלינו כי לא החשיבו אותנו ויבז בעיניהם להרע לנו:

הנפילים. שכל הרואה אותם מתפלא עליהם. ד"א שכל הרואה אותם מתיירא שלא יפלו עליו:

ונהי ב' במסורה הכא ונהי בעינינו כחגבים ונהי כטמא כלנו. וכן היינו בעיניהם בגימטריא וזהו קן נמלים וכ"ן גם כן נוטריקון וכמו נמלים ובזה יתיישב מה שפירש רש"י שמענו אומרים נמלים בכרם כי מאן דכר שמם של נמלים והלא הפסוק אומר ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם ומשמע כחגבים ולא כנמלים אלא כמו שאמרנו נראה שמדקדק רש"י ע"כ. ונהי כטמא כולנו לפי שאז נגזר עליהם סורו טמא או כמ"ש ככה יאכלו לחמם טמא:

כחגבים ב' במסרה. הכא ואידך ויושביה כחגבים כדאיתא במדרש שענק אחד אכל רמון וזרק הקליפה וכל י"ב מרגלים נכנסו לישב בתוכה מפני הצל וזהו ויושביה כחגבים שישבו בה כחגבים:

ושם ראינו את הנפילים י״מ נפילים גבוהים כמו הר נופל יבול דאיוב שפירשו גבוה לשון נפילים.

בני ענק פירש רש״י שמעניקין את החמה בקומתם מרוב גובה קומתן דומים כאילו צוארן נוקב ועונק בנקב שהחמה יוצא בו כך פרש״י בפרק אלו נאמרים.

כחגבים ולאו דוקא כחגבים אלא קטנים ביותר וכן דרך המקרא לדבר ויושביה כחגבים.

הנפילים. אנשים מופלאים שכל הרואה אותם מופלא עליהם ויש מפר' כל הרואה אותם מתפחד שלא יפלו עליו מרוב גובהם:

ונהי בעינינו כחגבים. לאו דווקא אלא ננסים:

וכן היינו בעיניהם. שהיו תוהין עלינו שאנו ננסים כל כך המרגלים השיבו אל משה מה שלא שאל כי משה לא היה דעתו לשלחם לומר אם ילכו אם לא ילכו כי ודאי היה בדעתו שילכו במצות הבורא אפס לכך שלחם להכין להם הדרך ולידע כשילך לצור על עריהם אם ייגע כל העם שם אל העיר אחת אם לא שאם הערים בצורות והעם חזק יוליך כל העם לצור על עיר אחת וגם צריך לבנות דיק וסוללות ואם לא ויחלקו העם ויצורו על ארבע וחמש עיירות כאחד ואם יש בה עץ וצריך קרדומות לחתום היער שלא יארבו שם עליהם ומה שאמר השמינה היא אם רזה להביא מפריה לחבבה על ישראל נתכוון כי יודע היה אל נכון שהיא שמנה וטובה וזבת חלב ודבש ואוירה טוב ובריא וגם כלב היה אומ' כמותם בכל מה שהיה אומר להודיע העניין אבל הם כוונתן למנוע ישראל מלילך והוא כוונתו לילך ולהודיע כיצד ילכו היה מספר ולכך שהיה אומר כמותם כת' ויהס כלב את העם לפי שסבורים שהסכימה דעתו לדעתם כשהיה אומר להם שתוקו היו שותקין עד שאמרו לא נוכל לעלות והוא צווח עלה נעלה אז הכירו מחשבתו שאינה מחשבת' ולכך כת' ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו אעפ"י שהיה אומ' כמותם רוח אחרת היית' עמו ולא כרוחם שהוא מתכוין לטובה והם לרעה וכשם שהמרגלים וכלב אומ' דבר אחד ולא בדעת אחד כך משה וישראל שלחו ולא לדעת אחת שכשבאו אל משה באו לדעת כן (שיודעים) [שיודיעום] המרגלים אם ילכו אם לא ילכו ומשה סבר להכין הדרך ולהכי כת' וייטב בעיני הדבר כי היה סבור שכוונתם לטובה כמו כוונתו והק' אמ' שלח לך לדעתך ולא לדעתם והמרגלים נטו לדעתם חוץ מיהושע וכלב:

ונהי וגו׳ וכן היינו בעיניהם. הודיעו בזה כי אפלו שאר האנשים הרגילים שם אינם דומים להם, והראיה כי התפלאו בהם שהם כחגבים לצד הפלאת מעוט גופם, הא למדת שאותם הרגילים עמהם אינם בדמיון זה.

ושם ראינו את הנפילים. גם המה לא נולדו ולא נתגדלו בא״י. אלא שכורי מלחמה המה:

בני ענק מן הנפלים. לבד הנפילים עצמם. היה א׳ מיוחד בהם שמו ענק והיו בניו ידועים לגבורי כח:

ונהי בעינינו כחגבים. שנפל לבבנו. וזה אות לנו שלא נכבשם כדכתיב בשאול (שמואל א׳ כ״ח) וירא שאול את מחנה פלשתים וירא ויחרד לבו מאד. פי׳ ע״י שנפל מורא בלבבו. חרד לבו שאות הוא כי לא יצליח. וע׳ ס׳ בראשית ל״ב א׳:

וכן היינו בעיניהם. שלא נפל לבבם כלל וכמש״כ לעיל:

ושם ראינו את הנפילים הנפילים הם קטנים מענקים, הם היו מזווג ענקים עם בנות האדם שהעוברים טפלים מן הרחם קודם זמנם כמ"ש חז"ל והם קטנים מענקים שנולדו מזווג ענק עם בנות ענקים. והנה בכל מדינה ימצאו ענקים ונפילים לפי ערך אנשי המדינה, מדינה שאנשיה ננסים יהיו אנשים הבינונים כנפילים וגדולי הקומה כענקים, אבל בארץ ההיא שאמרו שכל העם הם אנשי מדות וגבהי הקומה א"כ הנפילים שבארץ ההיא הם ענקים במדינה אחרת, וז"ש שהנפילים שם הם בני ענקים של נפילים סתמיים, ועפ"ז ירדנו בעינינו כמה מדרגות, כי גם נגד גדולי הקומה אנתנו ננסים וכ"ש נגד נפילים וכ"ש נגד הנפילים אשר שם שהם כענקים, ובערך זה ונהי בעינינו כחגבים, אבל בעיניהם לא היינו אף כחגבים רק כן, [כן הוא הנפרד מן כנים, כמ"ש בישעיה במ"ש ויושביה כמו כן ימותון], כמו כנה, היינו בעיניהם ככנימה וכנה שהיא פחותה מחגב וע"כ לא שמו עלינו לב:

ז כמו שכתוב ויראו בני אלהים את בנות האדם וגו' דאם לא כן נפילים נפילים למה לי אלא ודאי נפילים השני מלשון נפילה ממש כלומר ושם ראינו מאותן שנפלו מן השמים הם שמחזאי ועזאל:

ח פירש"י בגמרא כאלו צוארם נכנס בחלון שהחמה יוצאה משם ופירוש מעניקין חמה שהנקב שממנו החמה נראית נעשה ענק לצוארם והא דלא פרש"י לעיל בפסוק וגם ילידי הענק יש לומר דלעיל יש לומר דלמא אביהם הראשון היה שמו ענק ועל שמו נקראו כלם בני ענק כמו שאנו אומרים על כלל האומות בני נח אבל הכא כתיב ושם ראינו את הנפילים וקשה למה קוראן נפילים אלא משום שהם בני שמחזאי ועזאל ואם כן קשה למה קוראן בני ענק אלא ודאי משום שמעניקין כו' (ועיין ברש"י דסוטה דף ל"ד):