במדבר י, ל

אל ארצי ואל מולדתי. אם בשביל נכסי, אם בשביל משפחתי:

וַאֲמַר לֵהּ לָא אֵזִל אֶלָהֵן לְאַרְעִי וּלְיַלָדוּתִי אֵזִל

וַאֲמַר לֵיהּ לָא אִיזֵיל אֱלָהֵין לְאַרְעִי וּלְיַלְדוּתִי אִיזֵיל

אל ארצי. שאדור שם היום ושם נולדתי:

כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך. שלא תסבול זקנתי אויר ארץ אחרת ומזונותיה:

כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך לא אניח הודאי בשביל הספק.

כי אם אל ארצי. ולא אניח הודאי בשביל הספק:

כי אם אל ארצי וגו׳ אלך. צריך לדעת למה הצרך לומר תבת אלך, והלא מובן הוא מאמרו ״לא אלך כי אם״ וגו׳? יתבאר על דרך אמרם זכרונם לברכה (מכילתא יתרו) וזה לשונם: ״וישלח משה את חתנו״, רבי יהושע אומר שלחו מכבודו של עולם, רבי אלעזר המודעי אומר אמר לו: כלום הנר מהנה אלא במקום החשך? מה אני מהנה בין חמה ולבנה? אלא אני הולך לארצי ומגיר כל בני מדינה ואביאם ללמד וכו׳. יכול הלך ולא עשה כן? הרי אומר (שופטים א:טז) ״ובני קיני״ וגו׳. מתוך דבריהם משמע שרבי יהושע סובר שיתרו לא נתגיר, ושלחו משה מכבודו של עולם, ולרבי אלעזר נתגיר. ולדברי שניהם יתישב יתור אלך על נכון. לרבי יהושע נתכון לומר על זה הדרך: לא אלך כי אם אל ארצי, ולא לטעם חביבות ארצי לבד, אבל זולת זה הייתי יושב, לא כן הוא אלא אלך על כל פנים. ולסברת רבי אלעזר על זה הדרך: לא אלך פרוש, לחלוטין בהליכה זו, כי אם אל ארצי ואל מולדתי פרוש, אל אשר יאות לבני ארצי ומולדתי, אלך לגירם ולשוב. וכפל לומר ״ארצי ומולדתי״ לומר: אם אמצא מקום אגיר כל בני מדינתי, ולפחות בני מולדתי.

כי אם. תיבת אם מיותר. והרמב״ן ס׳ שמות כ״ב כ״ב פי׳ מלשון אלא. אבל א״כ בתיבת כי לחוד סגי. והוא משתמש בלשון אלא. אלא אם נגרר למטה וכלל בזה שני משמעות. א׳ כמש״כ הרמב״ן. ויהי׳ הפי׳ כי אם לא אשר מתחלה אלך אל ארצי:

ואל מולדתי. ליטול רשות ופטירה מהם. אז אוכל אח״כ לשוב לא״י. ועוד משמע אם למטה. כי אם אל ארצי. והפי׳ האיך אתה אומר לי לילך עמכם. וכי אלך אל ארצי ומולדתי. הלא אני לא אהי׳ כי אם כגר בלי אחוזת נחלה. ולא ירצה עוד מי ממולדתי לילך עמדי כדי להיות לצוותא. והאיך עצתך ללכת עמך. ומשה הבין שתי הכונות. ע״כ חזר ואמר

ויאמר אליו לא אלך ספר הכתוב כי דרך השלמים שלא לעשות שום דבר ע"מ לקבל פרס או מתקות איזה טובה והנאה רק שיעשה הטוב בעבור שהוא טוב, ואחר ששמע ממשה שמטרת נסיעתו לא יהיה רק כדי שיקבל טובת עה"ז עושר ונכסים אמר לא אלך כי בזה טוב יותר כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך ששם יוכל לפרסם אמונת ה' ולגייר בני ארצו התועים:

ר מדכתיב אל אל ב' פעמים. ר"ל אם בשביל נכסי שיש לי שם נחלה אלך ואמכור אם בשביל משפחתי כדי לגיירם כדמצינו וילך אל ארצו דפרש"י לגייר את בני משפחתו אבל דעתו היה לחזור להם ולא לדור שם. מצאתי בשם מורינו הרב רבי אברהם מפראג: