פרשת בהעלותך · במדבר פרק י פסוק לא
במדבר י, לא
וַיֹּאמֶר אַל־נָא תַּעֲזֹב אֹתָנוּ כִּי עַל־כֵּן יָדַעְתָּ חֲנֹתֵנוּ בַּמִּדְבָּר וְהָיִיתָ לָּנוּ לְעֵינָיִם׃
גימטריה של הפסוק כולו: 3,448 · 14 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק י14 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · אבן עזרא · רשב"ם · ספורנו · דעת זקנים · רבנו בחיי · חזקוני · בכור שור · אור החיים · העמק דבר · מלבי"ם · שפתי חכמים
רש"י על במדבר י, לא
אל נא תעזב. אין נא אלא לשון בקשה, שלא יאמרו לא נתגיר יתרו מחבה, סבור היה שיש לגרים חלק בארץ, עכשו שראה שאין להם חלק הניחם והלך לו:
כי על כן ידעת חנתנו במדבר. כי נאה לך לעשות זאת על אשר ידעת חנותנו במדבר וראית נסים וגבורות שנעשו לנו:
כי על כן ידעת. כמו על אשר ידעת, כמו (בראשית לח, כו) כי על כן לא נתתיה לשלה בני, כי על כן עברתם (שם יח, ה), כי על כן באו (שם יט, ח), כי על כן ראיתי פניך (שם לג, י):
והיית לנו לעינים. לשון עבר כתרגומו דבר אחר לשון עתיד, כל דבר ודבר שיתעלם מעינינו תהיה מאיר עינינו. דבר אחר שתהא חביב עלינו כגלגל עינינו, שנאמר (דברים י, יט) ואהבתם את הגר:
תרגום אונקלוס לבמדבר י, לא
וַאֲמַר לָא כְעַן תִּשְׁבּוֹק יָתָנָא אֲרֵי עַל כֵּן יְדַעַתְּ כַּד הֲוֵינָא שָׁרַן בְּמַדְבְּרָא וּגְבוּרָן דְאִתְעֲבִידָן לָנָא חֲזֵיתָא בְעֵינָיִךְ
תרגום יונתן לבמדבר י, לא
וַאֲמַר לָא כְדוּן תִּשְׁבּוֹק יָתָנָא אֲרוּם בְּגִין כֵּן דִידַעְתְּ כַּד הֲוֵינָן שְׁרַן בְּמַדְבְּרָא לְמִידַן וְאַלִיפַת לָנָא עֵיסַק דִינָא וַהֲוָיַת חָבִיב עֲלָן כְּבָבַת עֵינָנָא
אבן עזרא על במדבר י, לא
אל נא. כמו עתה וכן כל נא שבמקרא והוא הפוך בלשון ישמעאל:
כי על כן ידעת. כמו כי על כן לא נתתיה לשלה והטעם הואיל וידעת חנותינו שידעת המקום שחנינו שם:
לכה אתנו והיית לנו לעינים. להראות הדרך ורבים אומרים כי והיית לשון עבר רמז על העצה שנתן למשה שהראה לו מה שלא ידע וזה טעם לעינים:
וטעם ויאמר אל נא. וכבר אמר לו כך ולא הועיל:
רשב"ם על במדבר י, לא
כי על כן אשר ידעת - ונתת על לב צרכנו בחנותנו במדבר. וגם היית לנו לעינים לתת לנו עצה טובה כדכתיב: וישמע יתרו. דוגמת: עינים הייתי לעיוור.
ספורנו על במדבר י, לא
אל נא תעזוב אותנו. ילכו בניך לפחות עמנו:
כי על כן ידעת חנותנו במדבר. ואם יעזבונו גם בניך תחללו את ה' בעיני האומות שיאמרו אילו ראה יתרו בהם ענין אלהי באמת לא היה עוזב אותם הוא ובניו. ובזה הסכים משה ויתרו ובניו כי אמנם יתרו חזר אל ארצו כאמרו וישלח משה את חותנו וילך לו אל ארצו ובניו הלכו עם ישראל בלי ספק כמו שהעיד בספר שופטים באמרו ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה:
דעת זקנים על במדבר י, לא
כי על כן ידעת חנותנו במדבר. פי' ע"כ אני מחלה פניך שתלך עמנו לפי שידעת חנותנו והניסים והגבורות שעשה עמנו הקב"ה והיית לנו לעינים שהרואים אותך עמנו יאמרו לא עזב ארצו ואת נחלתו אם לא מפני שראה וידע גדולות של הקב"ה והטובות שעשה לעמו:
רבנו בחיי על במדבר י, לא
והיית לנו לעינים. להורות לנו הדרך, וי"ל כיון שישראל היו נוסעים על פי הענן והוא המורה להם הדרך מה צורך היה להם ביתרו, אבל משה אמר כן כדי לחזק לב קטני אמנה שהיו ביניהם אשר לבם היה יותר מתנחם ומתחזק במנהיג בשר ודם. או יאמר והיית לנו לעינים, לעדות בפני האומות ממה שראית בעיניך האותות והמופתים הגדולים ויראו ויקחו מוסר ויכנסו תחת כנפי השכינה, וזה דעת אונקלוס ע"ה שתרגם וגבורן דאתעבידא לנא חזיתא בעינך.
ובמדרש והיית לנו לעינים, כל דבר המתעלם מעינינו תהא מאיר עינינו. דבר אחר תהא חביב עלינו כגלגל עינינו, שנאמר (דברים י׳:י״ט) ואהבתם את הגר.
חזקוני על במדבר י, לא
אל נא תעזב אתנו אם לא הטבנו לך עד עתה.
כי על כן ידעת חנתנו שהרי בשביל כן שדעתך היה לבא עמנו ידעת חנותנו.
והיית לנו לעינים כמו אם נא מצאתי חן בעינך שהוא כמו לפניך אף כאן מכאן ואילך תהיה לפנינו ולעינינו עמנו. ד״א גרים אחרים יסתכלו בך ויתנו לב להתגייר.
בכור שור על במדבר י, לא
כי על כן. כל כי על כן שבתורה כמו על כן כי כלומ' אני על כן מחלה לך שתבא עמנו כי ידעת חנותינו במדבר וראית מה שעשה לנו הק':
והיית לנו לעינים. שיאמרו הרואים אותך עמנו לא לחינם הניח זה ארצו ומקומו אם לא שראה שהק' עמהם ויראו להזדקק לנו ולהלחם עמנו:
אור החיים על במדבר י, לא
אל נא תעזב אותנו וגו׳. לדברי רבי אליעזר יתבאר על זה הדרך שמבקש ממנו שלא ילך אפלו לפי שעה, הגם שדעתו לחזור, והוא מה שרמז בתבת ״נא״. וכנגד טענת שרגא בטיהרא שלא קבלה ממנו, אמר הטעם כי על כן ידעת חנותנו במדבר, ועל ידך האירו דרכינו בעצתך, דכתיב (שמות י״ח:כ״א) ״ואתה תחזה מכל העם״ וגו׳ והסכים ה׳ על עצתך, וכתיב ״ויבחר משה״ וגו׳, אם כן יכול אתה להאיר אפלו לפני חמה ולבנה.
ולדברי רבי יהושע יתבאר על זה הדרך: אל נא, פרוש אין נכון עתה לעזב אותנו, והטעם – כי על כן ידעת וגו׳, פרוש: בשלמא אם לא באת אצלינו כל עקר אין אני חושש לך, אבל עתה שבאת וידעת חנותנו במדבר, פרוש לצד שישראל מכסים בעננים ואין אדם יודע מקומם, כמאמרם זכרונם לברכה (במדבר רבה פי״ט, ראש השנה ג.) בפסוק ״כי גוע אהרן וגו׳ וישמע הכנעני כי בא ישראל״ וגו׳, ואמרו רבותינו זכרונם לברכה כי לצד שנסתלקו ענני כבוד הכר מקומן של ישראל, אמור מעתה: קודם לכן לא נודע תחנותם, וחובב הודיעו ה׳ חנותם של ישראל. ועוד לו שהסכים ה׳ למה שהאיר עיניהם בעצתו, והוא אמרו והיית לנו וגו׳, ואין נכון לעזב אותם אחר כל זה, כי יש בזה חלול השם, כי יאמרו שעמד על אמונתם והחשיבוהו כל כך ועזב אותם – אין זה אלא שלא הצדקו אצלו מופתי האמונה, ואין נכון עשות כן. וכשלא קבל, גרשו משה מכבודו של עולם.
העמק דבר על במדבר י, לא
אל נא תעזוב אותנו. לגמרי. אלא תחזור בעוד אנו במדבר:
כי על כן ידעת חנתנו במדבר:
והיית לנו לעינים. למורה דרך כאן סמוך זו העיר וזו האומה:
מלבי"ם על במדבר י, לא
ויאמר אז אמר לו משה שבנסיעתו עמהם יצמח ג"כ תכלית טוב ותועלת כללי, ואל נא תעזב אותנו כי בהליכתך תעשה טובה לכללות העם הזה, ותחת שאתה רוצה להטיב עם בני מדין תטיב עם ב"י באשר אתה יודע ובקי בעניני חנותנו, ותהיה לנו לעינים כי נהנה ממך עצה ותושיה. וגם אמר כי על כן ידעת ר"ל הלא לתכלית זה עצמו שאתה חפץ לזכות את הרבים לתכלית זה ידעת את חנותנו במדבר ובאת אלינו והיית לבו לעינים בעבר שעפ"י עצתך בחרנו שופטים כמ"ש בפ' יתרו והשם הסכים אל עצתך, ולתכלית זה תלך עמנו גם עתה:
שפתי חכמים על במדבר י, לא
ש דקשה ליה למה ביקש ממנו שילך עמו והלא ההליכה הוא לטובתו ומאחר שאינו רוצה בטובה יניחוהו. ועל זה פירש כדי שלא יאמרו וכו':
ת ר"ל על שראה נסים וגבורות מה שעשה הקדוש ברוך הוא לישראל והכי קאמר והיית לנו לעינים כלומר שראית הכל בעיניך:
א דלטעם ראשון קשה מלת לנו לכן פירש דבר אחר כו' ולפי דבר אחר קשה כיון שהשכינה ביניהם שמאיר עיניהם על ידי משה ומה להם ליתרו. ולכן פירש דבר אחר וכו'. ולטעם אחרון לחוד קשה דהל"ל והיית לנו כעינים. לכן צריך לכל הטעמים:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וַיֹּאמֶר | אָמַר פועל | א-מ-ר | 257 |
| אַל | אַל תואר הפועל | 31 | |
| נָא | נָא מילית | נ-י-א | 51 |
| תַּעֲזֹב | עָזַב פועל | ע-ז-ב | 479 |
| אֹתָנוּ | אֵת מילית | 457 | |
| כִּי | כִּי מילת חיבור | 30 | |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| כֵּן | כֵּן תואר הפועל | כ-ו-ן | 70 |
| יָדַעְתָּ | יָדַע פועל | י-ד-ע | 484 |
| חֲנֹתֵנוּ | חָנָה פועל | ח-נ-ה | 514 |
| בַּמִּדְבָּר | מִדְבָּר שם עצם | ד-ב-ר | 248 |
| וְהָיִיתָ | הָיָה פועל | ה-י-ה | 431 |
| לָּנוּ | — | 86 | |
| לְעֵינָיִם | עַיִן שם עצם | ע-י-ן | 210 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- ספורנו: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Sforno on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- דעת זקנים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Da'at Zekenim on Numbers – דעת זקנים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- חזקוני: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Chizkuni – חזקוני (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, ברסלאו, תר"ס (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain) + מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, הצופה לחכמת ישראל ח, בודפשט, תרפ"ח (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אור החיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Or HaChaim on Numbers – Vocalized Edition · רישיון: CC0 – הוקדש לנחלת הכלל
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- מלבי"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Malbim on Numbers – מקראי קודש, וילנא תרנ"א (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.