ממתין לבדיקה רבניתעודכן:
למה יש הבדל בזמני יציאת שבת – רבנו תם או זמן רגיל?
יש מחלוקת עתיקה מתי מתחיל הלילה. לפי הגאונים והגר״א, הלילה מתחיל זמן קצר אחרי השקיעה, עם צאת שלושה כוכבים בינוניים – כ־20–40 דקות. לפי רבנו תם, בין השמשות מתחיל מאוחר יותר, והלילה – כ־72 דקות אחרי השקיעה. רבים מחמירים כרבנו תם במוצאי שבת.
לפי המנהגים
| ספרדים ועדות המזרח | אשכנזים |
|---|---|
| רבים מן הספרדים, בהוראת הרב עובדיה יוסף, מחמירים במוצאי שבת לזמן רבנו תם (כ־72 דקות אחרי השקיעה), ולפחות במלאכות דאורייתא. | רוב האשכנזים בארץ נוהגים כשיטת הגאונים והגר״א (צאת הכוכבים, כפי שבלוח); יש קהילות שמחמירות כרבנו תם. |
שאלות דומות שנשאלות: צאת שבת לפי רבנו תם · מה זה זמן רבנו תם
שתי שקיעות
הגמרא במסכת שבת ובמסכת פסחים מביאה שני שיעורים שנראים סותרים לזמן שבין השקיעה ללילה. רבנו תם, מבעלי התוספות, יישב שיש ״שתי שקיעות״: הראשונה – כשהשמש נעלמת מן העין, והשנייה – מאוחר יותר. לדבריו, בין השמשות מתחיל רק אחרי השקיעה השנייה, והלילה בא כ־72 דקות אחרי השקיעה הנראית.
שיטת הגאונים
הגאונים, ובעקבותיהם הגר״א, סוברים שבין השמשות מתחיל מיד עם השקיעה הנראית, והלילה בא כשנראים שלושה כוכבים בינוניים – כרבע שעה עד חצי שעה אחר כך, לפי המקום ועונת השנה. הלוחות בארץ ישראל מפרסמים ״צאת שבת״ לפי שיטה זו (בתוספת מרווח), ובנפרד את זמן רבנו תם.
השולחן ערוך
השולחן ערוך (או״ח רסא, ב) מביא את שיעור רבנו תם – ג׳ מילין ורבע אחרי השקיעה. בהלכות מוצאי שבת (רצג, ב) הוא כותב: ״צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלשה כוכבים קטנים... ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו״.
למעשה
בכניסת השבת – חוששים לשיטת הגאונים, ולכן אין עושים מלאכה מן השקיעה. במוצאי שבת – שאלת המחלוקת היא עד מתי אסור במלאכה. רבים מן הספרדים, בהוראת הרב עובדיה יוסף, מחמירים להמתין לזמן רבנו תם, לפחות במלאכות דאורייתא; ובשעת הצורך יש מקילים. רוב האשכנזים בארץ ישראל נוהגים כשיטת הגאונים והגר״א, ויש קהילות חסידיות ואחרות שמחמירות כרבנו תם.
לזמנים בכל עיר – זמני היום. ראו גם מלאכה במוצאי שבת לפני הבדלה.
מקורות – המקור בפנים
- שולחן ערוך או״ח רסא, ב
יש אומרי' שצריך להוסיף מחול על הקודש וזמן תוספת זה הוא מתחלת השקיע' שאין השמש נראת על הארץ עד זמן בין השמשות והזמן הזה שהוא ג' מילין ורביע רצה לעשותו כולו תוספת עושה רצה לעשות ממנו מקצת עושה ובלבד שיוסיף …
לעיון במקור המלא ← - שולחן ערוך או״ח רצג, ב
צריך ליזהר מלעשות מלאכה עד שיראו שלשה כוכבים קטנים ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם הוא יום המעונן ימתין עד שיצא הספק מלבו
לעיון במקור המלא ← - גמרא שבת לד ע״ב (בין השמשות)
מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום גזירה שמא יטמין ברמץ שיש בה גחלת אמר ליה אביי ויטמין גזירה שמא יחתה בגחלים: ת"ר ביה"ש ספק מן היום ומן הלילה ספק כולו מן היום ספק כולו מן …
לעיון במקור המלא ← - גמרא פסחים צד ע״א (השיעור מן השקיעה עד צאת הכוכבים)
לרב יהודה לא קשיא טמא שרץ רחמנא דחייה דכתיב (במדבר ט, י) איש איש כי יהיה טמא לנפש מי לא עסקינן שחל שביעי שלו להיות בערב הפסח ואפילו הכי אמר רחמנא לידחי תנו רבנן היה עומד חוץ למודיעים ויכול ליכנס …
לעיון במקור המלא ← - משנה ברורה או״ח רסא
(א) בין השמשות - ואם נסתפק אם הגיע הזמן לבה"ש ג"כ אסור: (ב) אחר שקיעת החמה - היינו אחר סוף שקיעה דלדעת התוספות והשו"ע נמשך מתחילת השקיעה עד סופה יותר משלשה מילין וכדלקמן בס"ב ואח"כ מתחיל הזמן דבין השמשות ועיין …
לעיון במקור המלא ← - קיצור שולחן ערוך צו
נוהגין שמאחרין תפלת ערבית. ובאמירת והוא רחום וברכו, ממשיכין בנגון, כדי להוסיף מחל על הקדש. בתפלת ערבית אומרים, אתה חוננתנו. ואם שכח ולא אמר, אם נזכר קדם שאמר את השם מן הברכה, אומרו במקום שנזכר וגו', ואומר וחננו וכו', אבל …
לעיון במקור המלא ←
להרחבה באתר
המשך לקרוא
השאלה הבאה · שבת
מה עושים במוצאי שבת אם עוד לא הבדלתי – מותר לעשות מלאכה?
אחרי צאת השבת, מי שאמר ״אתה חוננתנו״ בתפילת ערבית – מותר במלאכה אף שלא הבדיל על הכוס. מי שלא התפלל, ובפרט נשים, יאמר ״ברוך המבדיל בין קודש לחול״ בלי שם ומלכות, ואז מותר לו לעשות מלאכה. אכילה – אסורה עד ההבדלה על הכוס.
לקריאה