שאלות ותשובות · שבת · סעודות שבת
ממתין לבדיקה רבניתעודכן:
מה זה סעודה רביעית (מלווה מלכה)?
מלווה מלכה היא סעודה במוצאי שבת, ״ללוות את השבת״ כמו שמלווים מלך היוצא מן העיר. השולחן ערוך כותב שיסדר אדם שולחנו במוצאי שבת אפילו אם אינו צריך אלא לכזית. נוהגים לאכול בה פת או לפחות מזונות, ולשיר שירים. היא נקראת גם ״סעודת דוד המלך״.
שאלות דומות שנשאלות: מלווה מלכה · סעודת דוד המלך · סעודה רביעית במוצאי שבת
המקור
השולחן ערוך (או״ח ש, א) כותב: ״לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללוות את השבת, אפילו אינו צריך אלא לכזית״. המקור בגמרא (שבת קיט, ב): ״לעולם יסדר אדם שולחנו במוצאי שבת, אף על פי שאינו צריך אלא לכזית״.
במה עושים
לכתחילה – בפת, כמו סעודה. מי שאינו רעב – מספיק כזית מזונות, ויש שכתבו שאפילו בפירות או בשתיית תה. העיקר הוא לייחד את הסעודה לכבוד השבת היוצאת.
סעודת דוד המלך
המקובלים קראו לה ״סעודתא דדוד מלכא משיחא״. ויש מדרש שדוד המלך ביקש לדעת יום מותו, ונאמר לו שימות בשבת, ולכן בכל מוצאי שבת עשה סעודה של הודיה על שעבר עליו עוד שבוע.
זמנה
אחרי ההבדלה, ולכתחילה לפני חצות הלילה. יש מן הפוסקים שהזכירו ענין ״עצם הלוז״ שניזון רק מסעודה זו – זהו מדרש ולא הלכה.
המנהג
נוהגים להדליק נרות, לשיר ״אליהו הנביא״ ופיוטים, ולספר מעשי צדיקים. ראו עונג שבת.
לנשים
גם נשים נוהגות במלווה מלכה, ויש שכתבו שיש בה סגולה לקלות לידה – זהו מנהג שמובא בספרי אחרונים, ולא הבטחה. העיקר הוא כבוד השבת ופרידה ממנה בשמחה.
מקורות – המקור בפנים
- שולחן ערוך או״ח ש, א
לעולם יסדר אדם שלחנו במוצאי שבת כדי ללות את השבת אפילו אינו צריך אלא לכזית
לעיון במקור המלא ← - גמרא שבת קיט, ב
מהדר אזוזי זוזי דרבנן א"ל במטותא מינייכו לא תחללוניה אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפי' יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכולו דאמר רב המנונא כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית …
לעיון במקור המלא ← - קיצור שולחן ערוך צו
נוהגין שמאחרין תפלת ערבית. ובאמירת והוא רחום וברכו, ממשיכין בנגון, כדי להוסיף מחל על הקדש. בתפלת ערבית אומרים, אתה חוננתנו. ואם שכח ולא אמר, אם נזכר קדם שאמר את השם מן הברכה, אומרו במקום שנזכר וגו', ואומר וחננו וכו', אבל …
לעיון במקור המלא ←
להרחבה באתר
המשך לקרוא
השאלה הבאה · שבת
למה מכסים את החלות בקידוש?
מכסים את החלות בזמן הקידוש משני טעמים: כדי שהפת ״לא תראה בבושתה״ כשמקדימים לברך על היין לפניה, וזכר למן שירד כשהוא מכוסה בטל מלמעלה ומלמטה. לכן צריך מפה מתחת לחלות ומפה מעליהן, ומסירים את הכיסוי אחרי הקידוש. כך נוהגים גם בבוקר.
לקריאה