דלג לתוכן הראשי
כוונות

שאלות ותשובות · ממונות · מסחר וקנייה

ממתין לבדיקה רבניתעודכן:

האם מותר להשתמש ברשת wifi של השכן?

לא בלי רשות. רשת שהשכן משלם עליה שייכת לו, והשימוש בה עלול להאט אותה או לעלות לו כסף – זה נהנה וזה חסר. אם השכן הרשה במפורש, או שהרשת פתוחה לציבור בכוונה – מותר. רשת ״פתוחה״ בטעות אינה רשות, וכדאי לשאול את השכן.

שאלות דומות שנשאלות: וויפיי של שכן · שימוש באינטרנט של אחרים בלי רשות · רשת פתוחה – מותר להתחבר?

מה הדין

הגמרא (בבא קמא כ, א) דנה במי שגר בחצר של חברו שלא מדעתו, ומבחינה בין ״זה נהנה וזה לא חסר״ – שפטור מתשלום, לבין ״זה נהנה וזה חסר״ – שחייב. השולחן ערוך (חו״מ שסג, ו–ז) פוסק את הדינים האלה. גם כשאין חיוב תשלום – אסור לכתחילה להשתמש בדבר של חברו בלי רשותו, כי זה ״שואל שלא מדעת״.

ברשת אלחוטית

רשת אינטרנט ביתית היא שירות שהשכן משלם עליו. שימוש נוסף עלול להאט אותה, לפגוע באבטחה או לחייב אותו בתשלום אם יש מגבלת נפח – ואז זה ״זה נהנה וזה חסר״. גם כשהשימוש קטן, יש כאן חדירה לרכוש של אחר בלי רשות, ובחלק מהמקרים גם עבירה על החוק.

מתי מותר

אם השכן אמר ״תשתמש חופשי״ – מותר. רשת שבעליה הגדירו אותה בכוונה כפתוחה לציבור – כמו בבית קפה, בספרייה או בעירייה – מותר לפי התנאים שלהם. רשת שנשארה פתוחה ״במקרה״ – אין להניח שהבעלים מסכים, ולכן שואלים.

דרך ארץ

מי שצריך אינטרנט לזמן קצר – יבקש מהשכן; רוב האנשים ישמחו לעזור, ואפשר להציע להשתתף בתשלום. כך נשמרים גם דיני הממון וגם השכנות הטובה. ומי שבעבר השתמש בלי רשות – כדאי שיבקש מחילה, ואם השכן הפסיד – יפצה אותו.

ובמקום עבודה, מלון או אצל משפחה – משתמשים ברשת לפי מה שהותר ולשם מה שהותר.

מקורות – המקור בפנים

  • בבא קמא כ, א

    ההוא ברחא דחזא ליפתא אפומא דדנא סריך סליק אכלה לליפתא ותבריה לדנא חייביה רבא אליפתא ואדנא נזק שלם מאי טעמא כיון דאורחיה למיכל ליפתא אורחיה נמי לסרוכי ולמסלק אמר אילפא בהמה ברשות הרבים ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חברתה חייבת …

    לעיון במקור המלא ←
  • שולחן ערוך חו״מ שסג, ו–ז

    הדר בחצר חבירו שלא מדעתו שאמר לו צא ולא יצא חייב ליתן לו כל שכרו ואם לא אמר לו צא אם אותה חצר אינה עשויה לשכר אינו צריך להעלות לו שכר (אע"פ שהוציא את הבעל הבית בעל כרחו מן הבית …

    לעיון במקור המלא ←
  • קיצור שולחן ערוך קפב (גניבה וגזלה)

    אסור לגזול או לגנוב אפלו כל שהוא, בין מישראל בין מגוי. איתא בתנא דבי אליהו, מעשה באחד שספר לי, שעשה עולה לגוי במדידת התמרים שמכר לו, ואחר כך קנה בכל המעות שמן, ונשבר הכד ונשפך השמן. ואמרתי, ברוך המקום שאין …

    לעיון במקור המלא ←
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

המשך לקרוא

השאלה הבאה · ממונות

שברתי חפץ של חבר – חייב לשלם?

כן. ״אדם מועד לעולם״ – מי שמזיק בגופו חייב לשלם נזק שלם, גם בשוגג, גם בטעות וגם כשלא נהנה. הפטור הוא רק באונס גמור, שלא היה יכול להימנע ממנו. אם החפץ היה מושאל או בשמירה – יש דינים מיוחדים של שומרים. ובכל מקרה – מבקשים סליחה.

לקריאה

שאלות נוספות בנושא מסחר וקנייה ←·כל השאלות בממונות ←·כל הנושאים