מאיזה גיל ילד חייב לשבת בסוכה?

״קטן שאינו צריך לאמו״

המשנה (סוכה ב, ח) קובעת: ״נשים ועבדים וקטנים פטורין מן הסוכה. קטן שאינו צריך לאמו – חייב בסוכה״. השולחן ערוך (או״ח תרמ, ב) מפרש: ״קטן שאינו צריך לאמו, שהוא כבן חמש כבן שש – חייב בסוכה מדברי סופרים כדי לחנכו במצות״. ההגדרה היא ילד שכאשר הוא מתעורר משנתו אינו קורא ״אמא״ ומחפש אותה מיד, אלא מסתדר בלעדיה.

כל ילד לפי חריפותו

המשנה ברורה שם מוסיף שהגיל משתנה – ״כל חד כפום חורפיה״, כל ילד לפי התפתחותו. ויש אחרונים שכתבו שמגיל חמש ומעלה, כשהאב בעיר והילד אינו זקוק כל כך לאמו, האב חייב לחנכו בסוכה גם אם אינו חריף במיוחד.

לא להאכיל מחוץ לסוכה

הקיצור (קסה, ד) מבחין: מותר לתת לילד לאכול לפני קידוש, ״אבל אסור ליתן לו לאכול חוץ לסוכה״, כי שם האכילה עצמה היא ביטול מצוות עשה. המשנה ברורה כותב שלכל הדעות אסור להאכיל ילד בידיים מחוץ לסוכה – גם מי שאינו אביו – כלומר לתת לו אוכל לפיו או לומר לו לאכול שם. הכוונה לסעודה של פת או מזונות כשיעור שחייבים עליו סוכה; חטיף קטן ופירות מותרים גם מחוץ לסוכה.

שינה בסוכה

גם בשינה החיוב חל על ילד שהגיע לגיל חינוך, אבל כשקר, מסוכן או שהילד מפחד ואינו נרדם – הוא פטור כמו כל מצטער. הורים רבים מעדיפים שהילדים יישנו בבית, ומחנכים אותם בעיקר לאכול בסוכה. ראו שינה בסוכה.