האם אישה סופרת ספירת העומר?

הפטור

ספירת העומר נוהגת בזמן מסוים – מליל שני של פסח ועד שבועות (או״ח תפט, א). לכן היא מצוות עשה שהזמן גרמא, ונשים פטורות ממנה. המשנה ברורה (תפט, ס״ק ג) כותב: ״ונשים ועבדים פטורות ממצוה זו, דהוי מצות עשה שהזמן גרמא״.

יש שקיבלו

המשנה ברורה מביא בשם המגן אברהם: ״מיהו כבר שויא עלייהו חובה״ – יש נשים שנהגו לספור, וכך המנהג נעשה כמעט חובה עבורן. אבל הוא מוסיף: ״וכמדומה דבמדינותינו לא נהגי נשי כלל לספור״, ומביא בשם ספר שולחן שלמה ״דעל כל פנים לא יברכו, דהא בוודאי יטעו ביום אחד, וגם על פי רוב אינם יודעים פירוש המלות״.

ספרדים ואשכנזים

לפי מנהג רוב הספרדים, נשים אינן מברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, ולכן גם אם סופרות – אינן מברכות. באשכנז, שבו נשים מברכות על מצוות כאלה, היה מקום לברך – אבל בגלל החשש לשכחה רבים נוהגים שנשים סופרות בלי ברכה, או אינן סופרות כלל.

בפועל

אישה שרוצה לספור – יכולה, ויש בזה מצווה. כדאי לספור בלי ברכה, אלא אם יש לה מנהג משפחתי אחר. אם שכחה יום – ממשיכה לספור, כי אין לה חיוב. ונשים רבות נהנות מההכנה הרוחנית של ימי הספירה גם בלי לספור – במידות, בלימוד פרקי אבות ובציפייה לחג מתן תורה. ובבית שבו האב סופר בקול בכל ערב – גם האישה והילדים שומעים, ומרגישים את הספירה כחלק מהשבוע, גם בלי חיוב אישי.