האם מותר לאכול לפני עלות השחר בצום קל?

השולחן ערוך

השולחן ערוך (או״ח תקסד, א) כותב: ״כל תענית שאוכלים בו בלילה... הרי זה אוכל ושותה עד שיעלה עמוד השחר, והוא שלא ישן שינת קבע. אבל אם ישן – אינו חוזר ואוכל ולא שותה, אלא אם כן התנה לאכול או לשתות״.

הטעם

מי שהולך לישון בלילה – מסיח את דעתו מאכילה, וכאילו קיבל עליו את הצום מאותו רגע. לכן, אם רוצה לקום ולאכול – צריך לומר במפורש, לפני השינה, שבכוונתו לקום ולאכול.

שתייה

הרמ״א שם מוסיף: ״ויש אומרים דבשתייה אין צריך תנאי, דמסתמא דעתו של אדם לשתייה אחר השינה, והוי כאילו התנה״. אבל טוב להתנות גם לשתייה, כדי לצאת ידי כל הדעות.

שינת עראי

מי שנרדם על הספה או בכורסה, ולא הלך לישון במיטה – זו שינת עראי, ומותר לו לאכול אחריה גם בלי תנאי. רק שינה של ממש – במיטה, בבגדי שינה – נחשבת שינת קבע.

איך מתנים

אומרים בפה, או אפילו חושבים בלב, לפני השינה: ״אני מתכוון לקום לפני עלות השחר ולאכול ולשתות״. יש שנוהגים לכתוב זאת ליד המיטה. מי שמכוון שעון מעורר כדי לאכול – זה עצמו מעיד על כוונתו.

בתשעה באב וביום כיפור

בצומות האלה אין שאלה כזו, כי הצום מתחיל מבערב. אבל ביום שלפניהם יש מנהגים מיוחדים, כמו הסעודה המפסקת.

ראו מאיזו שעה מתחיל צום קל והצומות הקלים.