מה ההבדל בין ״שעשני כרצונו״ ל״שלא עשני אשה״?

המקור

הגמרא (מנחות מג ע״ב) מביא שחייב אדם לברך בכל יום ״שלא עשני גוי, שלא עשני עבד, שלא עשני אשה״. השולחן ערוך (או״ח מו, ד) פוסק כך, ומוסיף: ״והנשים מברכות שעשני כרצונו״.

הטעם

הראשונים (אבודרהם ועוד) מבארים שהברכות האלה הן הודאה על ריבוי המצוות: גוי אינו מצווה במצוות, עבד מצווה פחות, ואישה פטורה ממצוות עשה שהזמן גרמן. הגבר מודה על כך שזכה לעול מצוות רב יותר. אין כאן קביעה מי חשוב יותר, אלא שבח על המשימה.

שעשני כרצונו

האישה מודה שנבראה כרצונו של הקב״ה – לשליחות המיוחדת לה. רבים מן המפרשים כתבו שיש בברכה הזאת מעלה של קבלת הדין והשלמה, כמו שאומרים על השם ״כרצונו״.

גר

הרמ״א שם מוסיף שגר מברך ״שלא עשני אשה״, אבל אינו אומר ״שלא עשני גוי״, שהרי היה גוי מתחילה. יש שמנסחים לו ״שעשני גר״.