האם אומרים ברכות השחר אם לא ישנתי כל הלילה?

ברכות על סדר העולם

ברכות השחר נתקנו כנגד מה שאדם חווה כשקם: פוקח עיניים, מתלבש, הולך. השולחן ערוך (או״ח מו, ח) כותב שמי שלא נתחייב באחת מהן – אומר אותה בלי הזכרת השם. אבל הרמ״א שם חולק: ״ויש אומרים דאפילו לא נתחייב בהן מברך אותן, דאין הברכה דוקא על עצמו, אלא מברכין שהקב״ה ברא צרכי העולם, וכן המנהג״.

הספקות

יש ברכות שקשורות לשינה עצמה: ״אלוקי נשמה״ – על החזרת הנשמה, ו״המעביר שינה מעיני״ – על ההתעוררות. מי שלא ישן – ספק אם יכול לברך אותן. כך גם בברכות התורה: נחלקו הראשונים אם חיובן מתחדש בכל יום או אחרי כל שינה.

ובשולחן ערוך (מז, יב): ״אף אם למד בלילה, הלילה הולך אחר היום שעבר, ואינו צריך לחזור ולברך כל זמן שלא יישן״. מכאן שמי שלא ישן – ספק אם צריך לברך ברכות התורה בבוקר.

הדרך המקובלת

המשנה ברורה מורה שמי שלא ישן כל הלילה ישמע את ברכות ״אלוקי נשמה״, ״המעביר שינה״ וברכות התורה ממי שישן, ויכוון לצאת ויענה אמן. אם אין מי שישמיע לו – ברכות התורה יכוון לצאת בברכת ״אהבה רבה״ שלפני קריאת שמע, וילמד מעט מיד אחרי התפילה. שאר ברכות השחר – מברך כרגיל.

נטילת ידיים

נטילת ידיים של שחרית – נוטל, אך מחמת הספק לא יברך ״על נטילת ידיים״, אלא אם כן עשה צרכיו ונגע במקומות המכוסים, ואז מברך.

ראו ברכות השחר. הקיצור מביא את הדינים בסימן ז.