למה מכסים או מורידים את הסכין לפני ברכת המזון?

המנהג

השולחן ערוך (או״ח קפ, ה) כותב: ״נוהגים לכסות הסכין בשעת ברכת המזון, ונהגו שלא לכסותו בשבת ויום טוב״.

השולחן כמזבח

חז״ל אמרו שבזמן שבית המקדש קיים – המזבח מכפר על האדם, ועכשיו – שולחנו של אדם מכפר עליו, בהכנסת אורחים ובאכילה בקדושה. על המזבח נאמר ״לא תבנה אתהן גזית, כי חרבך הנפת עליה ותחללה״ – אין מניפים ברזל על המזבח, כי הברזל מקצר את ימי האדם והמזבח מאריך אותם. לכן מכסים את הסכין על השולחן בשעת הברכה.

טעם נוסף

יש שהביאו טעם נוסף: אדם אחד שהגיע לברכת ״בונה ירושלים״, נזכר בחורבן, ותקע את הסכין בבטנו מרוב צער. לכן הסירו את הסכין מן השולחן.

שבת ויום טוב

בשבת וביום טוב אין מכסים את הסכין. נאמרו בזה כמה טעמים: בשבת אין שטן ואין חשש לפורענות, והשמחה מסלקת את הצער. ויש שכתבו שבשבת השולחן מלא שמחה, ואין צורך בזיכרון החורבן בצורה זו.

איך עושים

מכסים את הסכין במפית, או מורידים אותה מן השולחן, או הופכים אותה. מספיק לעשות זאת לסכין החדה המונחת לפני המברך, ויש שמקפידים על כל הסכינים שעל השולחן.

מנהג ולא חובה

זהו מנהג ולא דין מעכב. מי ששכח – לא הפסיד את ברכת המזון. ראו ברכת המזון והאם צריך כוס יין בברכת המזון.