שולחן ערוך אורח חיים · [object Object] · סימן קס״ב
הגבהה ושפשוף הידים בנטילה
10 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה
לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה
סעיף א׳
הנוטל צריך להגביה ידיו (דהיינו ראשי אצבעותיו) למעל' שלא יצאו מים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו את הידים הגה וה"ה אם משפילן מתחלת הנטילה עד סופה דשפיר דמי רק שיזהר שלא יגביה תחלה ראשי אצבעותיו ואח"כ ישפילם דאז יצאו המים חוץ לפרק ויחזרו ויטמאו הידים (ב"י בשם מהר"י בן חביב) והיינו כשאינו נוטל כל היד עד מקום חבור היד עם הזרוע אבל אם נוטל עד שם א"צ להגביה ידיו (ויש חולקים בזה) וכן אם שפך על שתי ידיו רביעית בפעם אחת כיון דאין שם מים טמאים כלל א"צ להגביה ידיו וכן המטביל ידיו א"צ להגביה ידיו (וי"א דאם שופך על ידיו ג"פ אין צריך ליזהר בכל זה וכן נהגו להקל: (אגור בשם א"ז והגהות אשירי פכ"ה):
סעיף ב׳
הנוטל ידיו שופך עליהם קצת מהרביעית להסיר מהם הלכלוך וכל דבר שחוצץ ואח"כ שופך עליהם פעם שניה וגם אלו המים הם טמאים ואח"כ שופך עליהם פעם שלישית לטהר המים שעל גבי הידים ואם אין בידים לכלוך ודבר החוצץ שופך על שתי ידיו רביעית בבת אחת ואין צריך מים שניים: הגה וה"ה אם היו לו מים רבים רוחץ תחלה מעט כדי להסיר הלכלוך ואחר כך שופך רביעית כאחד ואין צריך מים שלישית. הנוטל ידיו צריך לשפשפם זה בזה [מיי' פ' י"א מהל' מקואות וכל בו וסמ"ג והרא"ש פרק כל הבשר]:
סעיף ג׳
נטל מקצת ידו וחזר והוסיף ונטל הנשאר בידו הרי ידו טמאה כמו שהיתה דאין נטילה לחצאין ואם עדיין יש על מקצת היד שנטל בתחלה טופח על מנת להטפיח הרי זו טהור' במה דברי' אמורי' במי' ראשונים אבל בשניים נוטל מקצת ידיו וחוזר ומוסיף על מקצתן:
סעיף ד׳
שפך מים על ידו אחת ושפשפה בחברתה לא עלתה לו נטילה אפי' שפך באחרונה על ב' ידיו לפי שהמי' ששפך על ידו אחת נטמאו וכששפשפ' נטמא' חברת' ואין מים שניי' מטהרי' אלא המים שנטמאו מחמת היד עצמה ולא הבאים מחמת היד האחרת הילכך השופך מהכלי על ידו אחת ושפשף בחברתה צריך לנגב ידיו ולחזור וליטל' כראוי לפיכך הנוטל ידיו צריך שישפוך לו אחר עליהם ואם אין לו אחר יאחוז הכלי בראשי אצבעותיו וישפוך על שתי ידיו כאחד או ישפוך על כל אחת רביעית ואח"כ ישפשפם שהשופך רביעית כאחד אין צריך מים שניים לטהרם שעשו רביעית בבת אחת כמו טבילה שאינה צריכ' שטיפה ב' פעמי' אם נגע בהם אחר שלא נטל ידיו בעוד' לחות מן המי' צריך לנגב ולחזו' וליטול שהרי זה טימאה ע"י המי' שעליה' לכך צריך ליזהר כששופך מים שלישית שהם שניי' לבד מהראשוני' שלא יגע יד בחבירת' עד שישפוך גם זה על השנייה או שישפוך מתחלה על שתיהן כאחד ואם נטל כל יד מרביעי' אין צריך לכל זה:
סעיף ה׳
מתוך מה שכתבנו יתבאר לך דהא דיד נטמאה בשפשוף חבירתה דוקא בנוטל ידו אחת ואחר כך שפשפה בחברתה אבל אם רוצה ליטול בתחל' שתי ידיו כאחת נוטל דשתיהן נחשבו' כיד אחת ואינ' מטמאות זו את זו ואפי' ד' או ה' שהניחו ידיהם זה בצד זה או זה על גב זה כיד אחת חשיבי ואינם מטמאות זו את זו:
סעיף ו׳
נטל שתי ידיו זו לעצמה וזו לעצמה ונמלך (פי' נתיעץ) כשנטל המים השניים והגיע ידיו זו לזו ושפך על שתיהן כאחת ידיו טמאות מפני שכשצירף ידיו זו לזו לקבל המים השניים נטמאו ידיו בנגיעתם זו לזו דהמים שעל גבי יד זו מטמא מים שעל גבי חבירתה וגם את היד וכשנטל את השניה לא טיהר את הראשונים כיון שנטמאת מחמת חברתה אלא אדרבה גם השניים נטמאו בהן וצריך לנגב ידיו וליטול שתיהן כאחת: הגה [וכ"ש ליזהר שלא יגע בידו ששפך עליה פעם אחת לידו השנית ששפך עליה שתי פעמים] [מרדכי פ' אלו דברי']:
סעיף ז׳
אם שפשף ידיו זו בזו יזהר שלא יגע חוץ ממקום שנפלו בו מים מפני שהם מטמאות זו את זו:
סעיף ח׳
נטל ידו אחת ושפשפה בראשו (פי' כדי לנגבה ולפיכך לא נטמא ידו משא"כ בסי' קס"ד סעיף ב' שחיכך ראשו) או בכותל ואחר כך חזר ונגע באותם מים שבאו מידו על הראש ועל הכותל טמאה שאותם מים טמאים חזרו וטמאו את היד שנגע בהם אע"ג דכל כמה דלא שפשף מטהרים בשפשוף השתא דחזר ונגע גרע וכבר נתבאר שהשופך רביעית כאחת אינו בכלל כל אלו ואין שם מים טמאים כלל:
סעיף ט׳
כששופך מים ראשונים על ידיו צריך ליזהר שלא ישאיר על ידו צרור או קיסם או שום דבר אחר שאין מים מטהרין אלא מים שע"ג היד ולא המים שעל הצרור ואם שופך רביעית מים כאחת על ידו אינו צריך ליזהר בכך:
סעיף י׳
מי שיש לו מכה בידו ורטיה (פירוש אינגוינט"ו בלע"ז) עליה די לו שיטול שאר היד שלא במקום הרטיה וצריך ליזהר שלא יגע ברטיה שלא יחזרו המים שעל הרטיה ויטמאו היד או ישפוך רביעית על היד כאחת שאז לא נטמאו המים: [נוטלים מים ראשונים בין על גבי כלי בין על גבי קרקע]: [טור]:
המשנה ברורה על סימן זה אינה מובאת כאן: המהדורה הדיגיטלית ברישיון חופשי שבידינו מתחילה בסימן קפ״ז.
שאלות נפוצות
מה כתוב בשולחן ערוך אורח חיים סימן קס״ב?
סימן קס״ב בשולחן ערוך אורח חיים, ב[object Object]: הגבהה ושפשוף הידים בנטילה. יש בו 10 סעיפים, והוא פותח במילים ״הנוטל צריך להגביה ידיו (דהיינו ראשי אצבעותיו) למעל'״.
האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?
לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.
עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה
מקור הנוסח
- שולחן ערוך אורח חיים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Orach Chayim – ספר מגיני ארץ: שלחן ערוך. למברג, תרנ"ג (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)