האם מברכים הגומל אחרי תאונת דרכים?

לא רק ארבעה

השולחן ערוך (או״ח ריט, ט) כותב: ״הני ארבעה לאו דוקא, דהוא הדין למי שנעשה לו נס, כגון שנפל עליו כותל, או ניצול מדריסת שור... או שודדי לילה וניצל מהם, וכל כיוצא בזה״. מכאן שמי שניצל מתאונת דרכים שהייתה בה סכנה – מברך.

מחלוקת

יש מן הפוסקים שכתבו שעל ניסים כאלה אין חובה גמורה לברך ״הגומל״ כמו בארבעה, אבל רבים פסקו לברך. בזמננו נוהגים לברך אחרי תאונה חמורה, כשהרכב נפגע קשה והנוסעים ניצלו.

תאונה קלה

פגיעה קלה, ״פח״, בלי סכנה – אין מברכים. השאלה היא אם היה שם רגע של סכנת חיים אמיתית.

מי שנפצע

מי שנפצע ואושפז – מברך לאחר שהבריא, כחולה שנתרפא.