משנה תורה · ספר טהרה · הלכות טומאת צרעת

רמב״ם הלכות טומאת צרעת פרק טו

8 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   נִּגְעֵי בָּתִּים יֵשׁ בָּהֶן הֶסְגֵּר שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת שֶׁהֵן תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן וְיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן נִמְצֵאתָ אַתָּה לָמֵד שֶׁאִם צָרִיךְ לִשְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת רוֹאֵהוּ בַּשְּׁבִיעִי וּבְיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר וּבְיוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר. וְהֶסְגֵּר בָּתִּים שְׁלֹשָׁה שָׁבוּעוֹת אֵינוֹ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה וְכֵן רֹב דִּינֵי נִגְעֵי בָּתִּים דִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן:

   כסף משנה

   נגעי בתים יש בהם הסגר שלשה שבועות שהם י"ט יום. בפרק שלישי דנגעים:

2. הלכה ב׳

   וְכָל הַדִּינִין הַמְפֹרָשִׁין בָּהֶן בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי קַבָּלָה כָּךְ הֵם. כְּשֶׁיָּבוֹא הַכֹּהֵן וְיִרְאֶה הַנֶּגַע שׁוֹקֵעַ יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ יַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים וַאֲפִלּוּ מְצָאוֹ כֻּלּוֹ בַּתְּחִלָּה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם יַסְגִּיר. וּבַשְּׁבִיעִי רוֹאֵהוּ אִם כֵּהָה הַנֶּגַע וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָלַךְ קוֹלֵף מְקוֹם הַנֶּגַע בִּלְבַד וְהַבַּיִת טָהוֹר. מְצָאוֹ שֶׁעָמַד בְּעֵינָיו וְלֹא פָּשָׂה מַסְגִּיר שָׁבוּעַ שֵׁנִי וְרוֹאֵהוּ בְּיוֹם שְׁלֹשָׁה עָשָׂר אִם כֵּהָה הַנֶּגַע אוֹ הָלַךְ לוֹ קוֹלֵף מְקוֹם הַנֶּגַע וּמְטַהֵר אֶת הַבַּיִת בְּצִפֳּרִים. וְאִם מָצָא הַנֶּגַע שֶׁפָּשָׂה בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי אוֹ שֶׁעָמַד בְּעֵינוֹ חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים שֶׁבָּהֶן הַנֶּגַע וּמַקְצֶה הֶעָפָר אֶל מִחוּץ לָעִיר וְטָח אֶת כָּל הַבַּיִת וּמַסְגִּירוֹ שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי. וּבְיוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר רוֹאֵהוּ אִם חָזַר בּוֹ נֶגַע כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין הֲרֵי זֶה פִּשְׂיוֹן אַחֲרֵי הִטּוֹחַ וְנוֹתֵץ אֶת כָּל הַבַּיִת וְאִם לֹא חָזַר בּוֹ נֶגַע מְטַהֲרוֹ בְּצִפֳּרִים. וְכָל זְמַן שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ הַנֶּגַע קֹדֶם שֶׁיְּטַהֲרוֹ בְּצִפֳּרִים הֲרֵי זֶה יִנָּתֵץ. וְאִם נִרְאָה בּוֹ נֶגַע אַחַר שֶׁטִּהֲרוֹ בְּצִפֳּרִים יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה. וְכֵן אִם פָּשָׂה הַנֶּגַע בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים שֶׁבָּהֶן הַנֶּגַע וְקוֹצֶה הֶעָפָר חוּץ לָעִיר וְטָח אֶת כָּל הַבַּיִת וּמַסְגִּירוֹ שָׁבוּעַ שֵׁנִי וְרוֹאֶה אִם מָצָא בּוֹ נֶגַע כִּשְׁנֵי גְּרִיסִין הֲרֵי זֶה פִּשְׂיוֹן אַחֲרֵי הִטּוֹחַ וְנוֹתֵץ אֶת כָּל הַבַּיִת וְאִם לֹא חָזַר בּוֹ נֶגַע מְטַהֲרוֹ בְּצִפֳּרִים. וְכָל זְמַן שֶׁיִּרְאֶה בּוֹ נֶגַע קֹדֶם טָהֳרָה בְּצִפֳּרִים יִנָּתֵץ. וְאִם נִרְאָה בּוֹ אַחַר שֶׁטִּהֲרוֹ בְּצִפֳּרִים יֵרָאֶה בַּתְּחִלָּה:

   כסף משנה (2)

   ומה שכתב ואפילו מצאו כולו בתחלה ירקרק או אדמדם וכו'. יליף מנגעי בגדים.

   ומה שכתב ובשביעי רואהו אם כהה הנגע וכו'. בריש פרק י"ג הכוהה בראשון וההולך לו קולפו והוא טהור הפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע חזר ינתץ לא חזר טעון צפרים עמד בראשון ופשה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע חזר ינתץ לא חזר טעון צפרים עמד בזה ובזה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע חזר ינתץ לא חזר טעון צפרים אם עד שלא טיהרו בצפרים נראה בו נגע הרי זה ינתץ ואם משיטהרו בצפרים נראה בו נגע יראה בתחלה ובתורת כהנים מייתי לה מקרא:

3. הלכה ג׳

   כְּשֶׁהוּא חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים שֶׁבָּהֶן הַנֶּגַע אֵינוֹ חוֹלֵץ פָּחוֹת מִשְּׁתֵי אֲבָנִים וְאֵינוֹ נוֹטֵל אֲבָנִים מִצַּד זֶה וּמְבִיאָן לְצַד זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד מב) "וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת". וְלֹא עָפָר מִצַּד זֶה וּמֵבִיא לְצַד זֶה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד מב) "וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח אֶת הַבָּיִת". וְאֵינוֹ טָח בְּסִיד אֶלָּא בְּעָפָר שֶׁנֶּאֱמַר וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְגוֹ'. אֵינוֹ מֵבִיא אֶבֶן אַחַת תַּחַת שְׁתַּיִם שֶׁחָלַץ וְלֹא שְׁתֵּי אֲבָנִים תַּחַת אֶבֶן אַחַת חֲלוּצָה אֶלָּא מֵבִיא שְׁתַּיִם תַּחַת שְׁתַּיִם. וְיֵשׁ לוֹ לְהָבִיא שְׁתַּיִם תַּחַת שָׁלֹשׁ:

   כסף משנה

   כשהוא חולץ את האבנים וכו'. בפרק י"ב ובתורת כהנים מייתי לה מקראי ולקחו אבנים אחרות משמע ולא אבנים מצד זה לצד זה עפר ולא סיד וגפסיס ולקחו אבנים אין פחות משתי אבנים ונתנו אל תחת האבנים אין פחות משתי אבנים מכאן אמרו אין חולצין פחות משתי אבנים ולא מביאים פחות משתים ואין מביא אחת תחת שתים ולא שתים תחת אחת אלא מביא שתים תחת ג' וג' תחת ד' וד' תחת ג' ותחת שתים פי' דלא קפדינן אלא שיהיו רבים תחת רבים דהיינו אבנים תחת אבנים ומיעוט רבים שתים ורבינו לא חש אלא להעתיק לשון המשנה:

4. הלכה ד׳

   הָיָה הַכֹּתֶל בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ שְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין וּשְׁנֵיהֶן קוֹצִים אֶת הֶעָפָר וּשְׁנֵיהֶם מְבִיאִין אֲבָנִים אֲחֵרוֹת. אֲבָל בַּעַל הַבַּיִת מֵבִיא לְבַדּוֹ אֶת הֶעָפָר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד מב) "וְעָפָר אַחֵר יִקַּח וְטָח" אֵין חֲבֵרוֹ מְטַפֵּל עִמּוֹ בְּטִיחָה:

   כסף משנה

   היה הכותל בינו לבין חבירו וכו'. בפרק הנזכר:

5. הלכה ה׳

   אֶבֶן שֶׁבַּזָּוִית בִּזְמַן שֶׁהוּא חוֹלֵץ חוֹלֵץ אֶת כֻּלָּהּ וּבִזְמַן שֶׁהוּא נוֹתֵץ נוֹתֵץ אֶת שֶׁלּוֹ וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁל חֲבֵרוֹ. וְיֵשׁ בַּדָּבָר סָפֵק אִם תִּהְיֶה זוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ כְּמוֹ יָד לָאֶבֶן שֶׁלּוֹ:

   כסף משנה (2)

   אבן שבזוית וכו'. בפרק י"ג פירוש אבן שבזוית אבן שבינו ובין חבירו וטעמא משום דכתיב וחלצו ובנתיצה ונתץ לשון יחיד וכתיב נמי אבניו.

   ומה שכתב ויש בדבר ספק וכו'. בפרק העור והרוטב (חולין דף קכ"ח) בעיא דלא איפשיטא:

6. הלכה ו׳

   בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע וְהָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַעֲלִיָּה. נִרְאָה בַּעֲלִיָּה נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבַּיִת. לֹא הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ כֻּלָּן נִתָּצִין עִמּוֹ. וּמַצִּיל אֶת הַמַּלְבְּנִין וְאֶת סְרִיגֵי הַחַלּוֹנוֹת:

   כסף משנה

   בית שנראה בו נגע וכו'. בפי"ג:

7. הלכה ז׳

   הַלּוֹקֵחַ אֲבָנִים מִבַּיִת מֻסְגָּר וּבְנָאָן בְּבַיִת טָהוֹר חָזַר הַנֶּגַע לַמֻּסְגָּר חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים שֶׁבַּטָּהוֹר. נִרְאָה נֶגַע עַל הָאֲבָנִים שֶׁבָּנָה הַמֻּסְגָּר יִנָּתֵץ וְהַבַּיִת הַשֵּׁנִי מַסְגִּירִין אוֹתוֹ בְּנֶגַע זֶה כְּדִין כָּל בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע בַּתְּחִלָּה:

   כסף משנה

   הלוקח אבנים וכו'. שם:

8. הלכה ח׳

   כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַבַּיִת הַמְנֻגָּע. אַחַר הַחֲלִיצָה וְהַטִּיחָה מֵבִיא מַיִם חַיִּים בִּכְלִי חֶרֶס וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת כְּטָהֳרַת אָדָם שֶׁבֵּאַרְנוּ לְכָל דָּבָר. אֶלָּא שֶׁבְּאָדָם מַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁל מְצֹרָע וּבְבַיִת מַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים עַל הַמַּשְׁקוֹף שֶׁל בַּיִת מִבַּחוּץ. וּשְׁאָר כָּל מַעֲשֵׂיהֶן שָׁוִין:

   כסף משנה (2)

   כיצד מטהרים את הבית. מפורש בתורה.

   ומה שכתב שמזה על המשקוף של בית מבחוץ. ריש פרק י"ד:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי