משנה תורה · ספר טהרה · הלכות שאר אבות הטומאות

רמב״ם הלכות שאר אבות הטומאות פרק טו

11 הלכות · השגות הראב״ד מתחת להלכה, באות קטנה · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   סְפֵק דִּבְרֵי סוֹפְרִים כֵּיצַד. סָפֵק אָכַל אֳכָלִין טְמֵאִין וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין סָפֵק שֶׁלֹּא אָכַל וְשֶׁלֹּא שָׁתָה. סָפֵק שֶׁבָּא רֹאשׁוֹ וְרֻבּוֹ בְּמַיִם שְׁאוּבִין אוֹ שֶׁנָּפְלוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין סָפֵק שֶׁלֹּא בָּא וְשֶׁלֹּא נָפְלוּ הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכֵן אִם אָכַל אֳכָלִין טְמֵאִין אוֹ שָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִין אוֹ בָּא בְּמַיִם שְׁאוּבִין אוֹ נָפְלוּ עָלָיו שְׁלֹשָׁה לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין וְסָפֵק נָגַע בְּטָהֳרוֹת אֵלּוּ סָפֵק לֹא נָגַע הֲרֵי טָהֳרוֹת אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. וְכֵן הָאוֹכֵל סְפֵק אֳכָלִין טְמֵאִים וְהַשּׁוֹתֶה מַשְׁקִין שֶׁהֵן טְמֵאִים בְּסָפֵק הֲרֵי זֶה טָהוֹר. וְכֵן הָאוֹכֵל תְּרוּמָה תְּלוּיָה טָהוֹר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בְּאֵלּוּ מִוַּלְדֵי טֻמְאוֹת שֶׁהֵן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים סְפֵקָן טָהוֹר. אֲבָל אַב [הַטֻּמְאָה] שֶׁהוּא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים סְפֵקוֹ טָמֵא אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה הָאָב עַצְמוֹ טָמֵא בְּסָפֵק כְּגוֹן בֵּית הַפְּרָס וְאֶרֶץ הָעַמִּים שֶׁאֵין שׂוֹרְפִין עַל סְפֵק מַגָּעָן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

   כסף משנה (6)

   ספק דברי סופרים כיצד וכו'. פ"ד דטהרות:

   ומ"ש וכן אם אכל אוכלים טמאים וכו' וספק נגע בטהרות אלו וכו'. פשוט הוא שזה בכלל ספק ד"ס.

   ומ"ש וכן האוכל ספק אוכלים טמאים וכו'. גם זה בכלל ספק ד"ס.

   ומ"ש וכן האוכל תרומה תלויה טהור. תוספתא פ"ה דטהרות.

   ומ"ש אבל אב הטומאה שהוא מד"ס וכו'. משנה פ"ד דטהרות.

   ומ"ש אא"כ היה האב עצמו טמא בספק וכו' כמו שביארנו. בפי"ג:

2. הלכה ב׳

   סְפֵק הַחֻלִּין הִיא טָהֳרַת אוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה וְהֵן הַנִּקְרָאִים פְּרוּשִׁים. כֵּיצַד. אוֹכְלֵי חֻלֵּיהֶן בְּטָהֳרָה שֶׁנּוֹלַד לָהֶן סְפֵק טֻמְאָה בְּטָהֳרוֹתֵיהֶן הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים כְּכָל הַסְּפֵקוֹת כֻּלָּן. וְאֵין לָהֶן טֻמְאָה אֶלָּא טֻמְאָה וַדָּאִית:

   כסף משנה

   ספק החולין וכו'. משנה פ"ד דטהרות:

3. הלכה ג׳

   סְפֵק הַקָּרְבָּנוֹת כֵּיצַד. מְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁיֵּשׁ עָלָיו סְפֵק חֲמִשָּׁה קָרְבָּנוֹת. כְּגוֹן הָאִשָּׁה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ סְפֵק חָמֵשׁ זִיבוֹת אוֹ סְפֵק חָמֵשׁ לֵידוֹת. מְבִיאִין קָרְבָּן אֶחָד וְטָהוֹר לֶאֱכל בְּקָדָשִׁים וְאֵין הַשְּׁאָר עָלָיו חוֹבָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה:

   כסף משנה

   ספק הקרבנות כיצד וכו'. שם ומייתי לה בסוף פירקא קמא דכריתות (דף ח'):

4. הלכה ד׳

   סְפֵק נְגָעִים כֵּיצַד. עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לְטֻמְאָה סְפֵקוֹ טָהוֹר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֶרֶק שִׁשִּׁי מֵהִלְכוֹת נְגָעִים:

   כסף משנה

   ספק נגעים כיצד וכו'. גם זה שם:

5. הלכה ה׳

   סָפֵק עוֹמֵד וְעוֹבֵר כֵּיצַד. מְצֹרָע שֶׁיּוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן וְהַטָּהוֹר עוֹבֵר סָפֵק הֶאֱהִיל עָלָיו הָאִילָן וְטָמֵא סָפֵק לֹא הֶאֱהִיל עָלָיו וְכֵן אִם הָיָה הַטָּהוֹר יוֹשֵׁב תַּחַת הָאִילָן וְהַמְצֹרָע עוֹבֵר תַּחְתָּיו סָפֵק עָמַד הַמְצֹרָע וְנִטְמָא הַטָּהוֹר סָפֵק לֹא עָמַד סְפֵקוֹ טָהוֹר:

   כסף משנה

   ספק עומד ועובר וכו'. בפרק שלישי דעדיות (משנה ז') ובפרק ששי דטהרות הטמא עומד והטהור עובר הטהור עומד והטמא עובר וכו' ספק האהיל ספק לא האהיל וכו' רבי יהושע מטמא וחכמים מטהרים וזה ע"פ מה ששנינו פרק י"ג דנגעים הטמא עומד תחת האילן והטהור עובר טמא הטהור עומד תחת האילן והטמא עובר טהור ואם עמד טמא וידוע דהלכה כחכמים:

6. הלכה ו׳

   סְפֵק שְׁרָצִים זֶה סְפֵק הַנִּזְרָקִין. כֵּיצַד. זָרַק שֶׁרֶץ אוֹ דָּבָר טָמֵא לְבֵין הַכִּכָּרוֹת אוֹ שֶׁזָּרַק כִּכָּר לְבֵין הַטְּמֵאוֹת וְסָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע הֲרֵי זֶה טָהוֹר הוֹאִיל וּמָצָא הַכִּכָּר הַטָּהוֹר שֶׁאֵינוֹ נוֹגֵעַ בַּטֻּמְאָה שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן. וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא נָגַע בּוֹ וְאַחַר כָּךְ נָפַל בְּצִדּוֹ אֶלָּא הֲרֵי הֵן כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן:

   כסף משנה

   ספק שרצים כו'. בפ"ד דטהרות ספק שרצים כשעת מציאתן ובתוספתא אי זהו ספק שרצים שטיהרו חכמים זה ספק הנזרקין ובמשנה דטהרות רפ"ד שנינו הזורק טומאה ממקום למקום ככר לבין המפתחות מפתח לבין הככרות טהור פי' מפתח טמא ואין ידוע אם נגע בככרות בעת עוברו עליהם וכן ככר לבין מפתחות טמאים אנו דנין הדבר כשעה שמצאנו אותו וכיון שעכשיו אין נגיעה טהור:

7. הלכה ז׳

   הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה וּמְהַלֶּכֶת עַל גַּבֵּי כִּכָּרוֹת שֶׁל תְּרוּמָה סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נָחָה הַטֻּמְאָה. הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בּוֹ וְנוֹגַעַת בְּכִכָּרוֹת סָפֵק חַי סָפֵק מֵת הֲרֵי הֵן טְהוֹרוֹת. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמַן שֶׁנְּטָלַתּוּ וְהָלְכָה לָהּ. אֲבָל אִם נִמְצָא מֵת בְּפִיהָ הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאוֹת. רָאוּהוּ חַי בְּפִיהָ אַף עַל פִּי שֶׁמְּצָאוּהוּ מֵת בְּפִיהָ הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת. וְכֵן הַשֶּׁרֶץ בְּפִי הַחֻלְדָּה וְהַנְּבֵלָה בְּפִי הַכֶּלֶב וְעָבְרוּ בֵּין הַטְּהוֹרִים אוֹ שֶׁעָבְרוּ טְהוֹרִים בֵּינֵיהֶן סְפֵקוֹ טָהוֹר. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לַטֻּמְאָה מָקוֹם קָבוּעַ. הָיוּ מְנַקְּרִין בָּהֶן עַל הָאָרֶץ הֲרֵי הֵן כְּמֻנָּחִין וּמְטַמְּאִין לְמַפְרֵעַ מִסָּפֵק אִם הָיוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

   כסף משנה (5)

   השרץ בפי חולדה וכו'. בפרק רביעי דטהרות.

   ומ"ש היתה מהלכת בו ונוגע בככרות וכו'. תוספתא פרק ד' דטהרות וכחכמים.

   ומ"ש במה דברים אמורים בזמן שנטלתו וכו' עד הרי אלו טמאות. שם בתוספתא.

   ומ"ש ראוהו חי בפיה. אע"פ שמצאוהו מת בפיה כך היא הנוסחא הנכונה והיא בתוספתא בפרק הנזכר:

   וכן השרץ בפי חולדה וכו'. משנה פרק ד' דטהרות שם:

8. הלכה ח׳

   סָפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים כֵּיצַד. טֻמְאָה שֶׁמֻּנַּחַת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים סָפֵק נָגַע בָּהּ סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר. הָיְתָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְסָפֵק נָגַע בָּהּ סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא. וְכָל אֵלּוּ הַסְּפֵקוֹת שֶׁטִּהֲרוּ חֲכָמִים אֲפִלּוּ בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד מִפְּנֵי שֶׁאֵין בָּהֶן דַּעַת לְהִשָּׁאֵל כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר:

   השגת הראב״ד

   אפילו ברה"י מפני שאין וכו'. א"א זה שיבוש אלא אע"פ שיש בהן:

   כסף משנה (3)

   ספק רשות הרבים כיצד. תוספתא פ"ו דטהרות:

   וכל אלו הספיקות וכו'. הדבר מבואר דלא קאי אמאי דסליק מיניה שהוא ספק ר"ה אלא לספיקות הקודמים לזה:

   וכתב הראב"ד מפני שאין בהם א"א זה שיבוש אלא אע"פ שיש בהם עכ"ל. ולכאורה משמע כדברי הראב"ד דשאין בו דעת להשאל אפילו ברה"י טהור בכל הספיקות ומאי רבותא דהני דקתני אלו ספיקות שטהרו חכמים אלא ודאי דהני אפילו שיש בהם דעת להשאל טיהרום אלא שבפ"ק דחולין (דף ט' ע"ב) אמרו על ההיא דשרץ בפי חולדה ומהלכת ע"ג ככרות של תרומה דטעמא הוי משום דככר אין בו דעת להשאל ומשם למד רבינו דכל הני טיהרום מטעם זה וצ"ל דמשמע לרבינו דכי תנן אלו ספיקות שטיהרו חכמים לאו למימרא שנשתנו אלו משאר ספיקות שאע"פ ששאר ספיקות טמאות אלו טהורות אלא הספיקות שטיהרו חכמים מטעם שאין בו דעת להשאל מני ואזיל:

9. הלכה ט׳

   סָפֵק שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת כֵּיצַד. הָיָה דָּבָר טָמֵא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד וְדָבָר טָהוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים אוֹ שֶׁהָיָה הַדָּבָר לְהֵפֶךְ וְנָגַע בְּאֶחָד מֵהֶם וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵי זֶה מֵהֶן נָגַע. אוֹ שֶׁהֵסִיט אֶת אֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה הֵסִיט. אִם הָיָה הַדָּבָר הַטָּמֵא מְטַמֵּא בְּמַשָּׂא אוֹ שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶן מְטַמֵּא בְּאֹהֶל וְהֶאֱהִיל עַל אֶחָד מֵהֶן וְאֵין יָדוּעַ אֵי זֶה מֵהֶן הֶאֱהִיל הֲרֵי זֶה טָהוֹר אַף עַל פִּי שֶׁסָּפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר. כְּשֶׁיָּבוֹא לִשָּׁאֵל אוֹמְרִין לוֹ אִם טָבַלְתָּ אֵין בְּכָךְ הֶפְסֵד. אִם טָבַל הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְאִם לֹא טָבַל וְעָשָׂה טָהֳרוֹת הֲרֵי הֵן טְהוֹרוֹת שֶׁסְּפֵק רְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר:

   כסף משנה (2)

   ספק ב' רשויות כיצד וכו'. משנה פ"ו דטהרות במתניתין ד' ספקות ר' יהושע מטמא וחכמים מטהרים:

   אע"פ שספק ר"ה טהור וכו'. בפ"ב דע"ז (דף ל"ו:):

10. הלכה י׳

    שֶׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא שָׂרוּף וּמֻנָּח עַל גַּבֵּי אֳכָלִין וְכֵן טַלִּית שֶׁנִּמְצֵאת בְּלוּיָה וּמַחַט שֶׁנִּמְצֵאת שְׁבוּרָה אוֹ חֲלוּדָה בֵּין הַכֵּלִים הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד. וְאֵין אוֹמְרִין שֶׁמָּא אַחַר שֶׁנָּגַע בָּאֳכָלִין נִשְׂרַף וְאַחַר שֶׁנִּטְמְאוּ הַכֵּלִים בְּמַגַּע הַטַּלִּית וְהַמַּחַט נִשְׁבְּרָה אוֹ הֶחְלִידָה וּבָלְתָה הַטַּלִּית עַד שֶׁטָּהֲרָה שֶׁכָּל הַטֻּמְאוֹת כִּשְׁעַת מְצִיאָתָן:

    כסף משנה (2)

    שרץ שנמצא שרוף וכו'. פ"ט דטהרות.

    ומ"ש ומחט שנמצאת וכו'. שם פ"ג:

11. הלכה י״א

    שְׁנֵי עֵדִים אוֹמְרִין לוֹ נִטְמָא וְהוּא אוֹמֵר טָהוֹר אֲנִי הוּא נֶאֱמָן עַל יְדֵי עַצְמוֹ. וְאַף עַל פִּי כֵן אֵין אוֹמְרִין לוֹ עֲסֹק בְּטָהֳרוֹת אֶלָּא אִם עָשָׂה טָהֳרוֹת הֲרֵי הֵן טְהוֹרוֹת וְיָחוּשׁ לְעַצְמוֹ. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא וּשְׁנַיִם אוֹמְרִים לֹא נִטְמָא בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָהוֹר. שְׁנַיִם אוֹמְרִים נִטְמָא וְעֵד אֶחָד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא בֵּין בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד בֵּין בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי זֶה נִטְמָא. עֵד אוֹמֵר נִטְמָא וְעֵד אוֹמֵר לֹא נִטְמָא אִשָּׁה אוֹמֶרֶת נִטְמָא וְאִשָּׁה אוֹמֶרֶת לֹא נִטְמָא בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד טָמֵא בִּרְשׁוּת הָרַבִּים טָהוֹר:

    כסף משנה (3)

    שני עדים אומרים לו נטמא וכו'. ספ"ה דטהרות וכחכמים.

    ומ"ש ואעפ"כ אין אומרים לו עסוק בטהרות וכו'. תוספתא שם (פ"ו) טהור ואין אומרים לו עסוק בטהרות אלא יחוש לעצמו. וכתב ר"ש יחוש לעצמו דלגבי אחרים לא מהני מאי דקאמר לא נטמאתי אלא לדידיה דוקא הוא דמהני עכ"ל ולישנא לא משמע כפירושו אלא הכי קאמר אפילו לעצמו יחוש ולא יתעסק בטהרות עד שיטבול.

    ומ"ש עד אומר נטמא וכו' עד סוף הפרק. משנה שם ספ"ה דטהרות:

עוד: ספר טהרה · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי