משנה תורה · ספר שופטים · הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פרק ה

18 הלכות

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   אֵין מַעֲמִידִין מֶלֶךְ אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין עוֹשִׂין סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה לְכָל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט וּלְכָל עִיר וְעִיר אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. וְאֵין דָּנִין לֹא אֶת הַשֵּׁבֶט שֶׁהֻדַּח כֻּלּוֹ וְלֹא אֶת נְבִיא הַשֶּׁקֶר וְלֹא אֶת כֹּהֵן גָּדוֹל בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. אֲבָל דִּינֵי מָמוֹנוֹת [שֶׁל כֹּהֵן גָּדוֹל] בִּשְׁלֹשָׁה. וְכֵן אֵין עוֹשִׂין זָקֵן מַמְרֵא וְלֹא עוֹשִׂין עִיר הַנִּדַּחַת וְלֹא מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטָה אֶלָּא בְּבֵית דִּין הַגָּדוֹל. וְאֵין מוֹסִיפִין עַל הָעִיר וְעַל הָעֲזָרוֹת וְלֹא מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת וְלִמְדִידַת הֶחָלָל אֶלָּא עַל פִּי בֵּית דִּין הַגָּדוֹל. שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יח כב) "כָּל הַדָּבָר הַגָּדל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ":

2. הלכה ב׳

   אֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת בְּפָחוֹת מֵעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה שֶׁהֵן סַנְהֶדְרִי קְטַנָּה בֵּין דִּינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁל אָדָם בֵּין דִּינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁל בְּהֵמָה. לְפִיכָךְ אֵין דָּנִין שׁוֹר הַנִּסְקָל וְלֹא הַבְּהֵמָה הַנִּרְבַּעַת אוֹ הָרוֹבֵעַ אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אֲפִלּוּ אֲרִי וְדֹב וּבַרְדְּלָס שֶׁהֵן בְּנֵי תַּרְבּוּת וְיֵשׁ לָהֶן בְּעָלִים שֶׁהֵמִיתוּ מִיתָתָן בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אֲבָל נָחָשׁ שֶׁהֵמִית אֶחָד הוֹרֵג אוֹתוֹ:

3. הלכה ג׳

   הַמּוֹצִיא שֵׁם רַע אֵין דָּנִין אוֹתוֹ תְּחִלָּה אֶלָּא בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּדִינוֹ צַד דִּינֵי נְפָשׁוֹת שֶׁמָּא יִהְיֶה הַדָּבָר אֱמֶת וְתִסָּקֵל הַבַּת. לֹא נֶאֶמְנוּ דִּבְרֵי הַבַּעַל וּבָא הָאָב לְתָבְעוֹ בִּקְנָס דִּינוֹ בִּשְׁלֹשָׁה. וּמִנַּיִן שֶׁאֵין דָּנִין דִּינֵי נְפָשׁוֹת אֶלָּא בְּעֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה. אַף עַל פִּי שֶׁדִּבְרֵי קַבָּלָה הֵן הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (במדבר לה כד) "וְשָׁפְטוּ הָעֵדָה" (במדבר לה כה) "וְהִצִּילוּ הָעֵדָה" עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְעֵדָה מַצֶּלֶת. עֵדָה שׁוֹפֶטֶת וְהֵן הַמְחַיְּבִין. וְעֵדָה מַצֶּלֶת וְהֵן הַמְזַכִּין. וְאֵין עֵדָה פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה הֲרֵי עֶשְׂרִים. וּמוֹסִיפִין שְׁלֹשָׁה כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא בֵּית דִּין שָׁקוּל וְיִהְיֶה בּוֹ אַחֲרֵי רַבִּים לְהַטֹּת:

4. הלכה ד׳

   מַכּוֹת בִּשְׁלֹשָׁה וְאַף עַל פִּי שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁיָּמוּת כְּשֶׁמַּלְקִין אוֹתוֹ:

5. הלכה ה׳

   עֲרִיפַת הָעֶגְלָה בַּחֲמִשָּׁה:

6. הלכה ו׳

   עִבּוּר הַחֹדֶשׁ בִּשְׁלֹשָׁה:

7. הלכה ז׳

   עִבּוּר הַשָּׁנָה בְּשִׁבְעָה. וְכָל אֵלּוּ סְמוּכִין כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ:

8. הלכה ח׳

   דִּינֵי קְנָסוֹת כְּגוֹן גְּזֵלוֹת וְחַבָּלוֹת וְתַשְׁלוּמֵי כֶּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה וְהָאוֹנֵס וְהַמְפַתֶּה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין דָּנִין אוֹתָם אֶלָּא שְׁלֹשָׁה מֻמְחִים וְהֵם הַסְּמוּכִין בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל שְׁאָר דִּינֵי מָמוֹנוֹת כְּגוֹן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת אֵינָן צְרִיכִין מֻמְחֶה אֶלָּא אֲפִלּוּ שְׁלֹשָׁה הֶדְיוֹטוֹת וַאֲפִלּוּ אֶחָד מֻמְחֶה דָּן אוֹתָן. לְפִיכָךְ דָּנִין בְּהוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין בֵּית דִּין שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ אֱלֹהִים שְׁלִיחוּת בֵּית דִּין שֶׁל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹשִׂין. וְאֵין לָהֶן רְשׁוּת לָדוּן דִּינֵי קְנָסוֹת בִּשְׁלִיחוּתָן:

9. הלכה ט׳

   אֵין דָּנִין בֵּית דִּין שֶׁל חוּצָה לָאָרֶץ אֶלָּא דְּבָרִים הַמְּצוּיִין תָּמִיד וְיֵשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס. כְּגוֹן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וּמַזִּיק מָמוֹן חֲבֵרוֹ. אֲבָל דְּבָרִים שֶׁאֵין מְצוּיִין אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס כְּגוֹן בְּהֵמָה שֶׁחָבְלָה בַּחֲבֶרְתָּהּ. אוֹ דְּבָרִים הַמְּצוּיִין אֲבָל אֵין בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס כְּגוֹן תַּשְׁלוּמֵי כֶּפֶל. אֵין דָּנִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. וְכֵן כָּל הַקְּנָסוֹת שֶׁקָּנְסוּ חֲכָמִים בְּתוֹקֵעַ לַחֲבֵרוֹ וּבְסוֹטֵר אֶת חֲבֵרוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן אֵין גּוֹבִין אוֹתָן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. וְכָל הַמְשַׁלֵּם חֲצִי נֵזֶק אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ חוּץ מֵחֲצִי נֵזֶק צְרוֹרוֹת מִפְּנֵי שֶׁהוּא מָמוֹן וְאֵינוֹ קְנָס:

10. הלכה י׳

    כָּל הַנִּשּׁוֹם כְּעֶבֶד אֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. לְפִיכָךְ אָדָם שֶׁחָבַל בַּחֲבֵרוֹ אֵין גּוֹבִין הַנֵּזֶק וְהַצַּעַר וְהַבּשֶׁת שֶׁהוּא חַיָּב בָּהֶן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. אֲבָל שֶׁבֶת וְרִפּוּי גּוֹבִין מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן חֶסְרוֹן כִּיס. וְכֵן הוֹרוּ הַגְּאוֹנִים וְאָמְרוּ שֶׁמַּעֲשִׂים בְּכָל יוֹם לִגְבּוֹת שֶׁבֶת וְרִפּוּי בְּבָבֶל:

11. הלכה י״א

    בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה אֶת הָאָדָם אֵין גּוֹבִין נִזְקוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ מִפְּנֵי שֶׁהוּא דָּבָר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי. אֲבָל אָדָם שֶׁהִזִּיק בֶּהֱמַת חֲבֵרוֹ מְשַׁלֵּם נֵזֶק שָׁלֵם בְּכָל מָקוֹם כְּמִי שֶׁקָּרַע כְּסוּתוֹ אוֹ שָׁבַר כֵּלָיו אוֹ קִצֵּץ נְטִיעוֹתָיו. וְכֵן בְּהֵמָה שֶׁהִזִּיקָה בְּשֵׁן וְרֶגֶל הוֹאִיל וְהִיא מוּעֶדֶת לָהֶן מִתְּחִלָּתָהּ הֲרֵי זֶה דָּבָר מָצוּי וְגוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. בֵּין שֶׁהִזִּיקָה בְּהֵמָה אַחֶרֶת כְּגוֹן שֶׁנִּתְחַכְּכָה בָּהּ אוֹ אָכְלָה פֵּרוֹת שֶׁדַּרְכָּהּ לְאָכְלָן וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה. בֵּין שֶׁהִזִּיקָה אֳכָלִין וְכֵלִים שֶׁהִיא חַיֶּבֶת עֲלֵיהֶן נֵזֶק שָׁלֵם הַכּל גּוֹבִין דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ. אֲבָל אִם הָיְתָה תַּמָּה וְהוּעֲדָה וְהִזִּיקָה כְּגוֹן שֶׁנָּשְׁכָה אוֹ נָגְפָה אוֹ רָבְצָה אוֹ בָּעֲטָה אוֹ נָגְחָה אֵין גּוֹבִין הַנֵּזֶק הַזֶּה הַשָּׁלֵם דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁאֵין מוּעָד בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וַאֲפִלּוּ הוּעַד בָּאָרֶץ וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ וְהִזִּיק אֵין גּוֹבִין נִזְקוֹ מִפְּנֵי שֶׁאֵינוֹ דָּבָר מָצוּי:

12. הלכה י״ב

    מִפְּנֵי מָה אֵין מוּעָד בְּחוּצָה לָאָרֶץ. לְפִי שֶׁצָּרִיךְ לְהָעִיד בּוֹ בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְאֵין שָׁם בֵּית דִּין אֶלָּא הַסְּמוּכִין בָּאָרֶץ. לְפִיכָךְ אִם הָיוּ בֵּית דִּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ כְּשֵׁם שֶׁהֵן דָּנִים דִּינֵי קְנָסוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ כָּךְ מְעִידִים אֶת הַבְּהֵמָה בִּפְנֵיהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ:

13. הלכה י״ג

    מִי שֶׁגָּנַב אוֹ גָּזַל גּוֹבִין מִמֶּנּוּ הַקֶּרֶן דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ אֲבָל אֵין גּוֹבִין אֶת הַכֶּפֶל:

14. הלכה י״ד

    וְלֹא כָּל הַמְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ גּוֹבִין מִמֶּנּוּ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ שֶׁהֲרֵי הַפְּגָם וְהַבּשֶׁת וְהַכֹּפֶר מְשַׁלֵּם אָדָם עַל פִּי עַצְמוֹ כְּגוֹן שֶׁאָמַר פִּתִּיתִי בִּתּוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי וְהֵמִית שׁוֹרִי אֶת פְּלוֹנִי וְאֵין גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ:

15. הלכה ט״ו

    דִּינֵי גְּרָמוֹת אֵינָן כִּקְנָסוֹת וְגוֹבִין אוֹתָן וְדָנִין בָּהֶן בְּחוּצָה לָאָרֶץ:

16. הלכה ט״ז

    וְכֵן דִּין הַמּוֹסֵר מָמוֹן חֲבֵרוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה גּוֹבִין אוֹתוֹ דַּיָּנֵי חוּצָה לָאָרֶץ:

17. הלכה י״ז

    מִנְהַג הַיְשִׁיבוֹת בְּחוּצָה לָאָרֶץ אַף עַל פִּי שֶׁאֵין גּוֹבִין שָׁם קְנָס מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּפַיֵּס לְבַעַל דִּינוֹ אוֹ יַעֲלֶה עִמּוֹ לְדִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵיוָן שֶׁיִּתֵּן לוֹ שִׁעוּר הָרָאוּי לוֹ מַתִּירִין נִדּוּיוֹ בֵּין שֶׁנִּתְפַּיֵּס בַּעַל דִּינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא נִתְפַּיֵּס. וְכֵן אִם תָּפַשׂ הַנִּזָּק שִׁעוּר מַה שֶּׁרָאוּי לוֹ לִטּל אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִיָּדוֹ:

18. הלכה י״ח

    יָחִיד שֶׁהוּא מֻמְחֶה לָרַבִּים אַף עַל פִּי שֶׁהוּא דָּן דִּינֵי מָמוֹנוֹת יְחִידִי אֵין הַהוֹדָאָה בְּפָנָיו הוֹדָאָה בְּבֵית דִּין וַאֲפִלּוּ הָיָה סָמוּךְ. אֲבָל הַשְּׁלֹשָׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָן סְמוּכִין וַהֲרֵי הֵן הֶדְיוֹטוֹת וְאֵין אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶם אֱלֹהִים הֲרֵי הַהוֹדָאָה בִּפְנֵיהֶם הוֹדָאָה בְּבֵית דִּין. וְכֵן הַכּוֹפֵר בִּפְנֵיהֶם וְאַחַר כָּךְ בָּאוּ עֵדִים הֻחְזַק כַּפְרָן וְאֵינוֹ יָכוֹל לַחְזֹר וְלִטְעֹן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. כְּלָלוֹ שֶׁל דָּבָר הֲרֵי הֵן לְעִנְיַן הוֹדָאוֹת וְהַלְוָאוֹת וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן כְּבֵית דִּין הַסָּמוּךְ לְכָל הַדְּבָרִים:

עוד: ספר שופטים · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי