משנה תורה · ספר שופטים · הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פרק כג

10 הלכות

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   (דברים טז יט) "לֹא תִּקַּח שֹׁחַד" אֵין צָרִיךְ לוֹמַר לְעַוֵּת אֶת הַדִּין אֶלָּא אֲפִלּוּ לְזַכּוֹת אֶת הַזַּכַּאי וּלְחַיֵּב אֶת הַחַיָּב אָסוּר וְעוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה. וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד. וְחַיָּב לְהַחְזִיר הַשֹּׁחַד כְּשֶׁיִּתְבָּעֶנּוּ הַנּוֹתֵן:

2. הלכה ב׳

   וּכְשֵׁם שֶׁהַלּוֹקֵחַ עוֹבֵר בְּלֹא תַּעֲשֶׂה כָּךְ הַנּוֹתֵן. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יט יד) "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁל":

3. הלכה ג׳

   כָּל דַּיָּן שֶׁיּוֹשֵׁב וּמְגַדֵּל מַעֲלָתוֹ כְּדֵי לְהַרְבּוֹת שָׂכָר לְחַזָּנָיו וּלְסוֹפְרָיו הֲרֵי הוּא בִּכְלַל הַנּוֹטִים אַחֲרֵי הַבֶּצַע. וְכֵן עָשׂוּ בְּנֵי שְׁמוּאֵל וּלְכָךְ נֶאֱמַר לָהֶם (שמואל א ח ג) "וַיִּטּוּ אַחֲרֵי הַבָּצַע וַיִּקְחוּ שֹׁחַד". וְלֹא שֹׁחַד מָמוֹן בִּלְבַד אֶלָּא אֲפִלּוּ שֹׁחַד דְּבָרִים. וּמַעֲשֶׂה בְּדַיָּן אֶחָד שֶׁהָיָה עוֹלֶה בְּדוּגִית קְטַנָּה לַעֲבֹר בַּנָּהָר וּפָשַׁט אֶחָד יָדוֹ וְסִיְּעוֹ בַּעֲלִיָּתוֹ וְהָיָה לוֹ דִּין וְאָמַר לוֹ הַדַּיָּן הֲרֵינִי פָּסוּל לְךָ לָדִין. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֶעֱבִיר אֶבְרָה נוֹצָה שֶׁל עוֹף מֵעַל רְדִיד הַדַּיָּן וְאַחַר כִּסָּה רֹק מִלִּפְנֵי הַדַּיָּן וְאָמַר לוֹ הֲרֵינִי פָּסוּל לְךָ לָדִין. וּמַעֲשֶׂה בְּאֶחָד שֶׁהֵבִיא מַתָּנָה אַחַת מִמַּתְּנוֹת כְּהֻנָּה לְדַיָּן כֹּהֵן וְאָמַר לוֹ פָּסוּל אֲנִי לְךָ לָדִין. וּמַעֲשֶׂה בְּאָרִיס אֶחָד שֶׁל דַּיָּן שֶׁהָיָה מֵבִיא לוֹ תְּאֵנִים מִתּוֹךְ שָׂדֵהוּ מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת פַּעַם אַחַת הִקְדִּים וְהֵבִיא בַּחֲמִישִׁי בְּשַׁבָּת מִפְּנֵי שֶׁהָיָה לוֹ דִּין וְאָמַר לוֹ הַדַּיָּן הֲרֵינִי פָּסוּל לְךָ לָדִין אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּאֵנִים מִשֶּׁל דַּיָּן הוֹאִיל וֶהֱבִיאָן שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּם נִפְסַל לוֹ לָדִין:

4. הלכה ד׳

   כָּל דַּיָּן שֶׁשָּׁאַל שְׁאֵלָה פָּסוּל לָדִין לָזֶה שֶׁהִשְׁאִילוֹ. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּשֶׁלֹּא הָיָה לוֹ לַדַּיָּן לְהַשְׁאִיל אֲבָל הָיָה לוֹ לְהַשְׁאִיל כָּשֵׁר שֶׁהֲרֵי גַּם זֶה שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ:

5. הלכה ה׳

   כָּל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל שְׂכָרוֹ לָדוּן דִּינָיו בְּטֵלִים. וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׂכָר הַנִּכָּר. אֲבָל אִם הָיָה עוֹסֵק בִּמְלַאכְתּוֹ וּבָאוּ לְפָנָיו שְׁנַיִם לְדִין וְאָמַר לָהֶן תְּנוּ לִי מִי שֶׁיַּעֲשֶׂה תַּחְתַּי עַד שֶׁאָדוּן לָכֶם אוֹ תְּנוּ לִי שָׂכָר בַּטָּלָתִי הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַדָּבָר נִכָּר שֶׁהוּא שְׂכַר הַבַּטָּלָה בִּלְבַד וְלֹא יוֹתֵר. וְיִטּל מִשְּׁנֵיהֶם בְּשָׁוֶה זֶה בִּפְנֵי זֶה. כְּגוֹן זֶה מֻתָּר:

6. הלכה ו׳

   אָסוּר לַדַּיָּן לָדוּן לְמִי שֶׁהוּא אוֹהֲבוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ שׁוֹשְׁבִינוֹ וְלֹא רֵעוֹ אֲשֶׁר כְּנַפְשׁוֹ וְלֹא לְמִי שֶׁשּׂוֹנְאוֹ אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ אוֹיֵב לוֹ וְלֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתוֹ אֶלָּא צָרִיךְ שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִים שָׁוִין בְּעֵינֵי הַדַּיָּנִים וּבְלִבָּם. וְאִם לֹא הָיָה מַכִּיר אֶת אֶחָד מֵהֶם וְלֹא מַעֲשָׂיו אֵין לְךָ דַּיַּן צֶדֶק כָּמוֹהוּ:

7. הלכה ז׳

   כָּל שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׂוֹנְאִים זֶה אֶת זֶה אֲסוּרִין לֵישֵׁב בַּדִּין זֶה עִם זֶה. שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לִיצִיאַת מִשְׁפָּט מְעֻקָּל. מִפְּנֵי הַשִּׂנְאָה שֶׁבֵּינֵיהֶן דַּעַת כָּל אֶחָד נוֹטָה לִסְתֹּר דִּבְרֵי חֲבֵרוֹ:

8. הלכה ח׳

   לְעוֹלָם יִרְאֶה דַּיָּן עַצְמוֹ כְּאִלּוּ חֶרֶב מֻנַּחַת לוֹ עַל צַוָּארוֹ וְגֵיהִנֹּם פְּתוּחָה לוֹ מִתַּחְתָּיו. וְיֵדַע אֶת מִי הוּא דָּן וְלִפְנֵי מִי הוּא דָּן וּמִי עָתִיד לְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ אִם נָטָה מִקַּו הָאֱמֶת שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פב א) "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וְאוֹמֵר (דברי הימים ב יט ו) "רְאוּ מָה אַתֶּם עוֹשִׂים כִּי לֹא לְאָדָם תִּשְׁפְּטוּ כִּי לַה'":

9. הלכה ט׳

   כָּל דַּיָּן שֶׁאֵינוֹ דָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ גּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל. וְכָל דַּיָּן שֶׁנּוֹטֵל מִזֶּה וְנוֹתֵן לָזֶה שֶׁלֹּא כַּדִּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא גּוֹבֶה מִמֶּנּוּ נְפָשׁוֹת שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כב כג) "וְקָבַע אֶת קֹבְעֵיהֶם נָפֶשׁ". וְכָל דַּיָּן שֶׁדָּן דִּין אֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת כְּאִלּוּ תִּקֵּן אֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ וְגוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּשְׁרֶה בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים פב א) "אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל". וְשֶׁמָּא יֹאמַר הַדַּיָּן מַה לִּי וְלַצָּרָה הַזֹּאת תַּלְמוּד לוֹמַר (דברי הימים ב יט ו) "וְעִמָּכֶם בִּדְבַר מִשְׁפָּט". אֵין לַדַּיָּן אֶלָּא מַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת:

10. הלכה י׳

    ולְעוֹלָם יִהְיוּ בַּעֲלֵי דִּינִין לְפָנֶיךָ כִּרְשָׁעִים וּבְחֶזְקַת שֶׁכָּל אֶחָד מֵהֶן טוֹעֵן שֶׁקֶר וְדוּן לְפִי מַה שֶּׁתִּרְאֶה מִן הַדְּבָרִים. וּכְשֶׁיִּפָּטְרוּ מִלְּפָנֶיךָ יִהְיוּ בְּעֵינֶיךָ כְּצַדִּיקִים כְּשֶׁקִּבְּלוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וְדוּן כָּל אֶחָד מֵהֶם לְכַף זְכוּת:

עוד: ספר שופטים · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי