משנה תורה · ספר שופטים · הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם

רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם פרק יג

8 הלכות

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ לְמִיתָה מוֹצִיאִין אוֹתוֹ מִבֵּית דִּין וְאֶחָד עוֹמֵד עַל פֶּתַח בֵּית דִּין וְהַסּוּדָרִין בְּיָדוֹ וְהַסּוּס רָחוֹק מִמֶּנּוּ. וְהַכָּרוֹז יוֹצֵא לְפָנָיו פְּלוֹנִי יוֹצֵא לֵהָרֵג בְּמִיתָה פְּלוֹנִית עַל שֶׁעָבַר עֲבֵרָה פְּלוֹנִית בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי בִּזְמַן פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו מִי שֶׁיּוֹדֵעַ לוֹ זְכוּת יָבוֹא וִילַמֵּד עָלָיו. אָמַר אֶחָד יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עָלָיו זְכוּת זֶה מֵנִיף בַּסּוּדָרִין וְזֶה הָרוֹכֵב עַל הַסּוּס רָץ וּמַחֲזִיר אֶת הַנִּדּוֹן לְבֵית דִּין. אִם נִמְצָא לוֹ זְכוּת פּוֹטְרִין אוֹתוֹ וְאִם לֹא יַחְזֹר וְיֵצֵא לַהֲרִיגָה. אָמַר הוּא בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחֲזִירִין אוֹתוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה וּשְׁנִיָּה. שֶׁמָּא מִפְּנֵי הַפַּחַד נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתָיו וּכְשֶׁיַּחֲזֹר לְבֵית דִּין תִּתְיַשֵּׁב דַּעְתּוֹ וְיֹאמַר טַעַם. הֶחְזִירוּהוּ וְלֹא נִמְצָא מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מוֹצִיאִין אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית. אָמַר בַּשְּׁלִישִׁית יֵשׁ לִי לְלַמֵּד עַל עַצְמִי זְכוּת אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחֲזִירִין אוֹתוֹ אֲפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. לְפִיכָךְ מוֹסְרִין לוֹ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁשּׁוֹמְעִין דְּבָרָיו בַּדֶּרֶךְ אִם יֵשׁ מַמָּשׁ בִּדְבָרָיו מַחֲזִירִין אוֹתוֹ וְאִם לָאו אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. אִם לֹא נִמְצָא לוֹ זְכוּת מוֹצִיאִין אוֹתוֹ. וְעֵדָיו הֵם הַהוֹרְגִין אוֹתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁיִּתְחַיֵּב בָּהּ. וְרוֹצֵחַ שֶׁלֹּא הֲרָגוּהוּ עֵדָיו חַיָּבִין לַהֲמִיתוֹ בְּיַד כָּל אָדָם. רָחוֹק מִמְּקוֹם הַהֲרִיגָה כְּעֶשֶׂר אַמּוֹת אוֹמֵר לוֹ הִתְוַדֶּה שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין וְכָל הַמִּתְוַדֶּה יֵשׁ לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ לְהִתְוַדּוֹת אוֹמְרִים לוֹ אֱמֹר תְּהֵא מִיתָתִי כַּפָּרָה עַל כָּל עֲוֹנוֹתַי. אֲפִלּוּ יָדַע בְּעַצְמוֹ שֶׁשֶּׁקֶר הֵעִידוּ עָלָיו כָּךְ הוּא מִתְוַדֶּה:

2. הלכה ב׳

   וְאַחַר שֶׁמִּתְוַדֶּה מַשְׁקִין אוֹתוֹ קֹרֶט שֶׁל לְבוֹנָה בְּכוֹס שֶׁל יַיִן כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתּוֹ עָלָיו וְיִשְׁתַּכֵּר. וְאַחַר כָּךְ יֵהָרֵג בַּמִּיתָה שֶׁהוּא חַיָּב בָּהּ:

3. הלכה ג׳

   זֶה הַיַּיִן וְהַלְּבוֹנָה וְהָאֶבֶן שֶׁיִּסָּקֵל בָּהּ הַנִּסְקָל. וְהַסַּיִף שֶׁיֵּהָרֵג בּוֹ הַנֶּהֱרָג. וְהַסּוּדָר שֶׁחוֹנְקִין בּוֹ הַנֶּחְנָק. וְהָעֵץ שֶׁתּוֹלִין עָלָיו הַנִּתְלֶה. וְהַסּוּדָרִין שֶׁמְּנִיפִין בָּהּ לִפְנֵי הֲרוּגֵי בֵּית דִּין. וְהַסּוּס שֶׁרָץ לְהַצִּילוֹ. הַכּל בָּאִין מִשֶּׁל צִבּוּר. וּמִי שֶׁיִּרְצֶה לְהִתְנַדֵּב יָבוֹא וְיִתְנַדֵּב:

4. הלכה ד׳

   אֵין בֵּית דִּין יוֹצְאִין אַחַר הַנֶּהֱרָג. וְכָל בֵּית דִּין שֶׁהָרְגוּ נֶפֶשׁ אֲסוּרִים לֶאֱכל כָּל אוֹתוֹ הַיּוֹם הֲרֵי זֶה בִּכְלַל לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. וְאֵין מַבְרִין הַקְּרוֹבִים עַל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין מִשּׁוּם לֹא תֹאכְלוּ עַל הַדָּם. וּדְבָרִים אֵלּוּ אֲסוּרִין וְאֵין בָּהֶן מַלְקוֹת:

5. הלכה ה׳

   מִי שֶׁנִּתְחַיֵּב מִיתָה בְּחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד מְעַיְּנִין בְּדִינוֹ וְאוֹכְלִין בֵּית דִּין וְשׁוֹתִין וְאַחַר כָּךְ גּוֹמְרִין אֶת דִּינוֹ סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ:

6. הלכה ו׳

   הֲרוּגֵי בֵּית דִּין אֵין מִתְאַבְּלִין עֲלֵיהֶן. וּבָאִין קְרוֹבֵיהֶן וְשׁוֹאֲלִים אֶת שְׁלוֹם הָעֵדִים וְאֶת שְׁלוֹם הַדַּיָּנִים לְהוֹדִיעַ שֶׁאֵין בְּלִבָּם עֲלֵיהֶן כְּלוּם שֶׁדִּין אֱמֶת דָּנוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין נוֹהֲגִין אֲבֵלוּת הֲרֵי הֵן אוֹנְנִים עֲלֵיהֶם שֶׁאֵין אֲנִינוּת אֶלָּא בַּלֵּב:

7. הלכה ז׳

   מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וּבָרַח וּבָא לְבֵית דִּין אַחֵר אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ אֶלָּא כָּל מָקוֹם שֶׁיַּעַמְדוּ שְׁנַיִם וְיֹאמְרוּ מְעִידִין אָנוּ אֶת אִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי וּפְלוֹנִי עֵדָיו הֲרֵי זֶה יֵהָרֵג. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּרוֹצֵחַ. אֲבָל שְׁאָר חַיָּבֵי מִיתוֹת עַד שֶׁיָּבוֹאוּ עֵדָיו הָרִאשׁוֹנִים וְיָעִידוּ שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ וְיַהַרְגוּהוּ בְּיָדָם. וְהוּא שֶׁיָּעִידוּ בְּבֵית דִּין שֶׁל עֶשְׂרִים וּשְׁלֹשָׁה:

8. הלכה ח׳

   מִי שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בְּבֵית דִּין שֶׁהָיָה בְּחוּצָה לָאָרֶץ וּבָרַח לְבֵית דִּין שֶׁבְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ עַל כָּל פָּנִים. וְאִם הָיוּ אוֹתָן בֵּית דִּין עַצְמָן שֶׁנִּגְמַר דִּינוֹ בִּפְנֵיהֶם אֵין סוֹתְרִין אֶת דִּינוֹ אַף עַל פִּי שֶׁגְּמָרוּהוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ וְהֵם עַתָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל:

עוד: ספר שופטים · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי