המילה "צַוָּאר" בתורה

המילה "צואר" (צוואר) בתורה היא שם לחלק הגוף שבין הראש לכתפיים, והיא מופיעה לראשונה בסיפור הברכות של יעקב ועשו (בראשית כז, טז) ובסך הכול 9 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

הצוואר הוא חלק גוף, אבל בתורה הוא מופיע ברגעים מלאי רגש: בחיבוק ובבכי, בכבוד ובשעבוד.

חיבוק ובכי

בפגישת יעקב ועשו נאמר: «וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּוּ» (בראשית לג, ד). ויוסף ובנימין: «וַיִּפֹּל עַל־צַוְּארֵי בִנְיָמִן־אָחִיו וַיֵּבְךְּ וּבִנְיָמִן בָּכָה עַל־צַוָּארָיו» (בראשית מה, יד). וכשיוסף פוגש את אביו: «וַיֶּאְסֹר יוֹסֵף מֶרְכַּבְתּוֹ וַיַּעַל לִקְרַאת־יִשְׂרָאֵל אָבִיו גֹּשְׁנָה וַיֵּרָא אֵלָיו וַיִּפֹּל עַל־צַוָּארָיו וַיֵּבְךְּ עַל־צַוָּארָיו עוֹד» (בראשית מו, כט).

רביד הזהב

כשיוסף מתמנה במצרים, פרעה מסיר את טבעתו, מלביש אותו בגדי שש ושם רביד זהב על צווארו. הצוואר הופך כאן למקום של כבוד.

עול על הצוואר

לצוואר יש גם צד של שעבוד. בברכה לעשו נאמר שיבוא יום ויפרוק את העול מעל צווארו. ובפרשת הקללות נאמר: «וְעָבַדְתָּ אֶת־אֹיְבֶיךָ אֲשֶׁר יְשַׁלְּחֶנּוּ ה׳ בָּךְ בְּרָעָב וּבְצָמָא וּבְעֵירֹם וּבְחֹסֶר כֹּל וְנָתַן עֹל בַּרְזֶל עַל־צַוָּארֶךָ עַד הִשְׁמִידוֹ אֹתָךְ» (דברים כח, מח).

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהצוואר הוא מקום של מפגש. עליו נופלים אחים ואבות בבכי, עליו נשים את סימן הכבוד, ועליו מונח העול. התורה מתארת דרכו את הקשר בין אנשים ואת המעבר בין חירות לשעבוד.

מאת מערכת האתר.