המילה "נָבַט" בתורה

המילה "נבט" בתורה פירושה להביט ולהסתכל בעיון אל דבר מסוים, והיא מופיעה לראשונה בהבטחה לאברם (בראשית טו, ה) ובסך הכול 8 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

הפועל נבט מופיע בתורה תמיד בצורות כמו הבט, תביט והביט. הוא מתאר מבט מכוון, לא סתם ראייה אגבית.

הבט נא השמימה

ההופעה הראשונה היא בהבטחה לאברם: «וַיּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט־נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם־תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ» (בראשית טו, ה). המבט אל הכוכבים הופך לאות על זרעו של אברם.

מבט שאסור

כשמוציאים את לוט וביתו החוצה נאמר "אל תביט אחריך". ומיד אחר כך: «וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח» (בראשית יט, כו).

יראה מלהביט

בסנה מסתיר משה את פניו: «וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֱלֹהֵי אָבִיךָ אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו כִּי יָרֵא מֵהַבִּיט אֶל־הָאֱלֹהִים» (שמות ג, ו). ובמדבר המבט הוא דרך לרפואה: «וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה נְחַשׁ נְחֹשֶׁת וַיְשִׂמֵהוּ עַל־הַנֵּס וְהָיָה אִם־נָשַׁךְ הַנָּחָשׁ אֶת־אִישׁ וְהִבִּיט אֶל־נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת וָחָי» (במדבר כא, ט).

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות הבט, תביט, ותבט, מהביט, והביטו, יביט, והביט והביט. כולן מאותו בניין ומאותה משמעות של מבט מכוון.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שלמבט יש משקל רב. יש מבט שמוביל לברכה ולחיים, ויש מבט שהתורה מזהירה ממנו. ובלעם אומר על ישראל "לא הביט און ביעקב", כלומר שאפשר גם לבחור במה לא להביט.

מאת מערכת האתר.