המילה "מַשְׁקֶה" בתורה

המילה "משקה" בתורה מציינת מקום שיש בו מים רבים, את מי שמגיש את השתייה למלך, וגם את מה ששותים, והיא מופיעה לראשונה בתיאור ככר הירדן (בראשית יג, י) ובסך הכול 12 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

המילה באה מן השורש "שקה", להשקות. בפעם הראשונה היא מתארת ארץ מושקית היטב: «וַיִּשָּׂא־לוֹט אֶת־עֵינָיו וַיַּרְא אֶת־כָּל־כִּכַּר הַיַּרְדֵּן כִּי כֻלָּהּ מַשְׁקֶה לִפְנֵי שַׁחֵת ה׳ אֶת־סְדֹם וְאֶת־עֲמֹרָה כְּגַן־ה׳ כְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בֹּאֲכָה צֹעַר» (בראשית יג, י). לוט רואה שהככר כולה משקה, ומשווה אותה לגן ה׳.

שר המשקים

רוב ההופעות נמצאות בסיפור יוסף בבית הסוהר. "המשקה" הוא מי שנותן את הכוס בידי המלך: «וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם» (בראשית מ, א). פרעה קוצף עליו, והוא נמצא בבית הסוהר יחד עם יוסף.

שר המשקים מספר את חלומו ליוסף, ויוסף פותר לו שיחזור למקומו: «בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת־רֹאשֶׁךָ וַהֲשִׁיבְךָ עַל־כַּנֶּךָ וְנָתַתָּ כוֹס־פַּרְעֹה בְּיָדוֹ כַּמִּשְׁפָּט הָרִאשׁוֹן אֲשֶׁר הָיִיתָ מַשְׁקֵהוּ» (בראשית מ, יג). וכך באמת קרה. אבל הפסוק שאחרי כן מפתיע: «וְלֹא־זָכַר שַׂר־הַמַּשְׁקִים אֶת־יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ» (בראשית מ, כג).

רק מאוחר יותר מדבר שר המשקים אל פרעה ואומר "את חטאי אני מזכיר היום".

משקה ששותים

בספר ויקרא המילה מופיעה במשמעות של שתייה, בדיני טומאה: «מִכָּל־הָאֹכֶל אֲשֶׁר יֵאָכֵל אֲשֶׁר יָבוֹא עָלָיו מַיִם יִטְמָא וְכָל־מַשְׁקֶה אֲשֶׁר יִשָּׁתֶה בְּכָל־כְּלִי יִטְמָא» (ויקרא יא, לד).

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות "משקה", "המשקה", "משקהו" ו"המשקים", וגם "משקה מלך מצרים". מאותה משפחה באות המילים "שקה" ו"שקת".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה ששר המשקים קיבל טובה גדולה, אבל שכח את מי שעשה לו אותה. והתורה מדגישה זאת בשתי מילים: "ולא זכר" ו"וישכחהו".

מאת מערכת האתר.