המילה "מְזוּזָה" בתורה

המילה "מזוזה" בתורה פירושה עמוד הצד של פתח הבית, והיא מופיעה לראשונה בדם הפסח שעל המזוזות (שמות יב, ז) ובסך הכול 6 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

מזוזות הן שני העמודים שמשני צדי הפתח, ועליהם מונח המשקוף. בתורה הן מוזכרות כמקום של סימן.

דם על המזוזות

בליל הפסח נאמר: «וְלָקְחוּ מִן־הַדָּם וְנָתְנוּ עַל־שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל־הַמַּשְׁקוֹף עַל הַבָּתִּים אֲשֶׁר־יֹאכְלוּ אֹתוֹ בָּהֶם» (שמות יב, ז). ובהמשך מתואר כיצד ה׳ רואה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות "ופסח ה׳ על הפתח".

המילה באה בתורה בלשון יחיד ובלשון רבים, ולעיתים קרובות היא נזכרת יחד עם המשקוף והפתח.

אל הדלת או אל המזוזה

בדין העבד נאמר: «וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל־הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל־הַדֶּלֶת אוֹ אֶל־הַמְּזוּזָה וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת־אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם» (שמות כא, ו). המזוזה היא כאן המקום שבו נעשה המעשה, והתוצאה היא "ועבדו לעלם".

וכתבתם על מזוזות ביתך

בפרשת שמע נאמר: «וּכְתַבְתָּם עַל־מְזוּזֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ» (דברים ו, ט). והציווי חוזר שוב בספר דברים "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהמזוזה, הנקודה שבה עוברים מן הבית אל החוץ, משמשת בתורה מקום לסימן ולזיכרון: דם הפסח במצרים, ודברי התורה שנכתבים על הבית.

מאת מערכת האתר.