המילה "אֲרַמִּי" בתורה

המילה "ארמי" בתורה פירושה איש שמוצאו מארם, והיא מופיעה לראשונה בתיאור משפחתה של רבקה (בראשית כה, כ) ובסך הכול 6 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

ארמי הוא כינוי לאדם על פי ארצו ומקומו. בפסוקים הכינוי נלווה לשמות בני משפחתה של רבקה, ומזכיר שהם באים מפדן ארם.

בתואל ולבן הארמי

בפעם הראשונה נאמר: «וַיְהִי יִצְחָק בֶּן־אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת־רִבְקָה בַּת־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה» (בראשית כה, כ). הכינוי חוזר באותו פסוק גם על האב וגם על האח. כך גם כשיצחק שולח את יעקב: «וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת־יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל־לָבָן בֶּן־בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו» (בראשית כח, ה).

בפרשת בריחת יעקב חוזר הכינוי "לבן הארמי" שוב ושוב, גם כשלבן מוזהר בחלום הלילה שלא לדבר עם יעקב "מטוב עד רע".

ארמי אובד אבי

הופעה מיוחדת נמצאת בספר דברים, בדברים שאדם אומר לפני ה׳: «וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי וַיֵּרֶד מִצְרַיְמָה וַיָּגָר שָׁם בִּמְתֵי מְעָט וַיְהִי־שָׁם לְגוֹי גָּדוֹל עָצוּם וָרָב» (דברים כו, ה). כאן המילה באה בלי ה"א הידיעה, בפתח סיפור קצר על ירידה למצרים ועל צמיחה לגוי גדול.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהתורה זוכרת את המקום שממנו באו האבות והאמהות. הסיפור הקצר שבספר דברים מתחיל ב"מתי מעט" ומסתיים ב"גוי גדול עצום ורב".

מאת מערכת האתר.