דלג לתוכן הראשי
כוונות

רשב"ם על ויקרא פרק כב

רבי שמואל בן מאיר · 7 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

ויקרא כב, בדַּבֵּר אֶל־אַהֲרֹן וְאֶל־בָּנָיו וְיִנָּזְרוּ מִקָּדְשֵׁי בְנֵי־יִשְׂרָאֵל וְלֹא יְחַלְּלוּ אֶת־שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר הֵם מַקְדִּשִׁים לִי אֲנִי יְהוָה

וינזרו - מאכילת קדשים בטומאת הגוף.

ויקרא כב, גאֱמֹר אֲלֵהֶם לְדֹרֹתֵיכֶם כָּל־אִישׁ אֲשֶׁר־יִקְרַב מִכָּל־זַרְעֲכֶם אֶל־הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יַקְדִּישׁוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַיהוָה וְטֻמְאָתוֹ עָלָיו וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִלְּפָנַי אֲנִי יְהוָה

אשר יקרב - לאכול.

ויקרא כב, חנְבֵלָה וּטְרֵפָה לֹא יֹאכַל לְטָמְאָה־בָהּ אֲנִי יְהוָה

נבלה וטרפה לא יאכל - אעפ"י שמליקת העוף הותרה להם, שדומה לנבלה.

ויקרא כב, יוְכָל־זָר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ תּוֹשַׁב כֹּהֵן וְשָׂכִיר לֹא־יֹאכַל קֹדֶשׁ

וכל זר לא יאכל קדש - תרומה.

ויקרא כב, ידוְאִישׁ כִּי־יֹאכַל קֹדֶשׁ בִּשְׁגָגָה וְיָסַף חֲמִשִׁיתוֹ עָלָיו וְנָתַן לַכֹּהֵן אֶת־הַקֹּדֶשׁ

כי יאכל קדש - תרומה.

ויקרא כב, טזוְהִשִּׂיאוּ אוֹתָם עֲוֺן אַשְׁמָה בְּאָכְלָם אֶת־קָדְשֵׁיהֶם כִּי אֲנִי יְהוָה מְקַדְּשָׁם

באכלם - הזרים.

את קדשיהם - תרומה.

ויקרא כב, כגוְשׁוֹר וָשֶׂה שָׂרוּעַ וְקָלוּט נְדָבָה תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ וּלְנֵדֶר לֹא יֵרָצֶה

וקלוט - פרסותיו קלוטות.

נדבה תעשה - לבדק הבית.

ולנדר - לקרבן.

מקורות הנוסח של הפירושים

  • רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Leviticus – Rashbam on Leviticus - Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.