רשב"ם על ויקרא פרק יג

אדם כי יהיה בעור בשרו - כל פרשיות נגעי אדם ונגעי בגדים ונגעי בתים ומראותיהן וחשבון הסגרם ושערות לבנות ושער שחור וצהוב, אין לנו אחר פשוטו של מקרא כלום ולא על בקיאות דרך ארץ של בני אדם, אלא המדרש של חכמים וחקותיהן וקבלותיהן מפי החכמים הראשונים הוא העיקר.

כי יהיה בעור בשרו - לפי שלפנינו יאמר: כי יהיה בו נגע בראש או בזקן, הוצרך כאן לומר: בעור בשרו.

שאת - לשון גובה. שאינה לבנה כל כך כבהרת, אבל הבהרת לבנה היא, כדכתיב: בהיר הוא בשחקים - ונראית עמוקה יותר (מבהרת) [צ"ל מעור/משאת] כמראה חמה עמוקה מן הצל.

ספחת - טפילה לשאת. או טפילה לבהרת. תולדת [ל]שאת. וגם יש תולדה לבהרת להצטרף עמה, כדכתיב: ספחני נא אל אחת הכהונות - לשון טפילה וצירוף. כך פירשו חכמים.

לנגע צרעת - שיהיה מקום הנגע בשר לבן, כדכת' מצורעת כשלג. כך נקרא הנגע כשהוא לבן.

ומראה הנגע עמוק - לבן.

ועמוק אין מראה - שאינו לבן כאחד ממראות נגעים המפורש במסכת נגעים.

צרעת היא - ומוחלט הוא וישב בדד עד שיתרפא ויביא צפרים.

נגע צרעת - שיהיה מקום הנגע בשר לבן, כדכתיב: מצורעת כשלג, כך נקרא הנגע כשהוא לבן.

ומחית בשר חי - לא כמו מבושל, כי אם חי שגדלה חתיכת בשר בתוך הנגע.

שחין - פירשו רבותינו: שבא על ידי חמימות מלקות שהכוהו, אבל שחין של מכות אש, הוא שבא ע"י חמימות אש.

נתק - צרעת במקום שער קורא נתק, שע"י כך מתנתק השער.

ושער שחור אין בו והסגיר - שאם היה בו שער שחור הרי הוא טהור לגמרי ואין צריך הסגר, שכך כתוב לפנינו: ושער שחור צמח בו נרפא הנתק טהור הוא וטהרו הכהן.

צרעת ממארת - כמו: סלון ממאיר וקוץ מכאיב. וכן: המארה והמהומה - לשון קללה וחסרון.

פתחת - לשון מארה שמפחית ומחסר.