רשב"ם על שמות פרק ו
רבי שמואל בן מאיר · 12 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
שמות ו, אוַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עַתָּה תִרְאֶה אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה כִּי בְיָד חֲזָקָה יְשַׁלְּחֵם וּבְיָד חֲזָקָה יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ
כי ביד חזקה ישלחם - בעל כרחם של ישראל יגרשם לסוף מארצם, כדכתיב: ותחזק מצרים על העם למהר לשלחם מן הארץ.
שמות ו, בוַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל־מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי יְהוָה
וידבר אלהים אל משה - בארץ מצרים.
אני ה' - ושמי מתפרש שיש בידי לקיים הבטחתי.
שמות ו, גוָאֵרָא אֶל־אַבְרָהָם אֶל־יִצְחָק וְאֶל־יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי יְהוָה לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם
באל שדי - הבטחה על העתיד ולא קיימתי עדיין.
ושמי ה' - כך צריך לפרש: אני נראיתי להם באל שדי. ועיקר שמי ה' הוא. וזה כפל לשון.
לא נודעתי להם - לא נתגליתי להם בעיקר השם אלא - באל שדי, אבל אליך גליתי עיקר שמי וזכרי ה'. ובימיך אקיים הבטחתי לתת להם את ארץ כנען. ושמי מחובר למעלה כמו שפירשתי. ואילו היה כתוב לא הודעתי להם אז היה מוסב ושמי ה' לא הודעתי.
שמות ו, טוַיְדַבֵּר מֹשֶׁה כֵּן אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל־מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה
ולא שמעו אל משה - עתה אעפ"י שהאמינו מתחלה, כדכתיב: ויאמן העם. שהיו סבורים לנוח מעבודה קשה והנה עתה הכביד עליהם יותר.
שמות ו, ידאֵלֶּה רָאשֵׁי בֵית־אֲבֹתָם בְּנֵי רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל חֲנוֹךְ וּפַלּוּא חֶצְרוֹן וְכַרְמִי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת רְאוּבֵן
אלה ראשי בית אבותם - מפרש במכילתא: אלו שלשה שבטים שגינה אותם יעקב בעת צוואתו, ייחסם עתה הכתוב להודיע שחשובים הם. ולפי הפשט: עד משה ואהרן הוצרך לייחס כאן ועד קרח ובני עוזיאל ופנחס הנזכרים לפנינו בתורה, לדעת מי הם הנזכרים לפנינו.
שמות ו, טזוְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי־לֵוִי לְתֹלְדֹתָם גֵּרְשׁוֹן וּקְהָת וּמְרָרִי וּשְׁנֵי חַיֵּי לֵוִי שֶׁבַע וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה
ושני חיי לוי - לפי הפשט שפירשתי בבראשית, שכל שנות הדורות הוא מונה עד [נח ואח"כ מונה] שני [חייהם] [נ"א חשוביהם] מנח ועד אברהם ואחר אברהם שנות יצחק ואחריו שנות יעקב ואחריו שנות לוי בנו ואחריו שנות קהת ואחריו שנות עמרם ואחריו שנות משה ואחריו יהושע ושופטים והמלכים וגלות בבל שבעים וגם שנות בית שני בדניאל.
שמות ו, יחוּבְנֵי קְהָת עַמְרָם וְיִצְהָר וְחֶבְרוֹן וְעֻזִּיאֵל וּשְׁנֵי חַיֵּי קְהָת שָׁלֹשׁ וּשְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה
ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל - על שלשה בני קהת: עמרם ויצהר ועוזיאל מפרש בניהם. ועל חברון לא פירש. וא"ת כי לא היה לו בנים והלא בחומש הפקודים כתיב: ומשפחת החברוני. ולמה לא פירש כאן בני חברון? לפי שאינן נזכרים בתורה לפנינו שמותם, אבל אלו שלשה, עמרם ויצהר ועוזיאל הוזכרו בניהם בתורה. עמרם בשביל אהרן ומשה ומרים. בני יצהר בשביל קרח. דכתיב: ויקח קרח בן יצהר וגו'. בני עוזיאל בשביל מישאל ואליצפן. דכתיב: ויקרא משה וגו' ואל אליצפן בני עוזיאל דוד אהרן.
שמות ו, כדוּבְנֵי קֹרַח אַסִּיר וְאֶלְקָנָה וַאֲבִיאָסָף אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַקָּרְחִי
ובני קרח אסיר ואלקנה - לפי שכתוב לפנינו ובני קרח לא מתו. ובני אהרן. על שם שכתוב: ואל משה אמר עלה אל ה' אתה ואהרן נדב ואביהוא.
שמות ו, כהוְאֶלְעָזָר בֶּן־אַהֲרֹן לָקַח־לוֹ מִבְּנוֹת פּוּטִיאֵל לוֹ לְאִשָּׁה וַתֵּלֶד לוֹ אֶת־פִּינְחָס אֵלֶּה רָאשֵׁי אֲבוֹת הַלְוִיִּם לְמִשְׁפְּחֹתָם
ואלעזר בן אהרון וגו' - בשביל פנחס בן אלעזר, אבל בבני איתמר לא פירש כאן, שאין צריך להזכירן לפנינו בתורה.
שמות ו, כוהוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם עַל־צִבְאֹתָם
הוא אהרן ומשה - אהרן זה שאמור שנולד לפני משה. ומשה זה ואהרן. הם אשר אמר ה' להם.
שמות ו, כזהֵם הַמְדַבְּרִים אֶל־פַּרְעֹה מֶלֶךְ־מִצְרַיִם לְהוֹצִיא אֶת־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם הוּא מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן
הם המדברים וגו' הוא משה - שאצל הדבור היה הוא תחלה ואהרן אחריו. ואצל הלידות מקדים אהרן למשה ולענין הדבור מקדים משה לאהרן.
שמות ו, לוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לִפְנֵי יְהוָה הֵן אֲנִי עֲרַל שְׂפָתַיִם וְאֵיךְ יִשְׁמַע אֵלַי פַּרְעֹה
ואיך ישמע אלי פרעה - פרשה זו היא פרשה שלמעלה: הן בני ישראל לא שמעו אלי וגו', אבל למעלה קיצר דבריו עד שיפרש: אלה ראשי בית אבותם, לדעת מי הם משה ואהרן בדברם אל פרעה.
מקורות הנוסח של הפירושים
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Exodus – Rashbam on Torah -- Daat (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.