רמב"ן על במדבר פרק יח

עֲבֹדַת מַתָּנָה אֶתֵּן אֶת כְּהֻנַּתְכֶם – בְּמַתָּנָה תִּהְיֶה לָכֶם, לְשׁוֹן רַשִׁ״י. לוֹמַר שֶׁהִיא לָכֶם מַתָּנָה גְּמוּרָה, עַד שֶׁהַזָּר הַקָּרֵב יִהְיֶה חַיָּב מִיתָה. וְהַנָּכוֹן בְּעֵינַי שֶׁיֹּאמַר וַעֲבַדְתֶּם עֲבוֹדַת כְּהֻנָּה, וְאֵינֶנָּה לָכֶם עֲבוֹדַת שִׁעְבּוּד כַּעֲבוֹדַת עַבְדֵי הַמְּלָכִים, אֲבָל עֲבוֹדַת מַתָּנָה גְּדוֹלָה נָתַתִּי לָכֶם בָּהּ לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת מֵאִתִּי, כְּעִנְיָן שֶׁדָּרְשׁוּ (סוטה טו) "לְמָשְׁחָה" - לִגְדֻלָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִין:

בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ – לִמֵּד עַל קָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁאֵינָן נֶאֱכָלִין אֶלָּא בָּעֲזָרָה וּלְזִכְרֵי כְּהוּנָּה, לְשׁוֹן רַשִׁ״י (רש״י על במדבר י״ח:י׳). וְלֹא הֲבִינוֹתִי זֶה, כִּי קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אֵינוֹ מְקוֹם אֲכִילַת הַקָּרְבָּנוֹת, כִּי הַכָּתוּב אוֹמֵר: ״בְּמָקוֹם קָדוֹשׁ תֵּאָכֵל בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד״ (ויקרא ו י״ט), וְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים הוּא בִּמְקוֹם הָאָרוֹן לִפְנִים מִן הַפָּרֹכֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וְהִבְדִּילָה הַפָּרֹכֶת לָכֶם בֵּין הַקֹּדֶשׁ וּבֵין קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״ (שמות כ״ו ל״ג), וּכְתִיב: ״וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל אֲרוֹן הָעֵדוּת בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים״ (שם פסוק ל״ד), וְאֵין שָׁם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, שֶׁאֵין נִכְנָס שָׁם אֶלָּא כֹּהֵן גָּדוֹל בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְרָאִיתִי בְּסִפְרֵי: רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר, הֲרֵי גּוֹיִם שֶׁהִקִּיפוּ אֶת הָעֲזָרָה, מִנַּיִן לְקָדְשֵׁי קָדָשִׁים שֶׁנֶּאֱכָלִין אֲפִלּוּ בַּהֵיכָל? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ״. וְהִנֵּה ר׳ יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא נִתְעוֹרֵר בָּזֶה וְהֶעֱמִיד הַכָּתוּב בִּמְקוֹם הָאֹנֶס, וְהִזְכִּירוֹ בְּאֵימָה שֶׁאָמַר "נֶאֱכָלִין בַּהֵיכָל", וְהָרָאוּי שֶׁיֹּאמַר שֶׁנֶּאֱכָלִין אֲפִלּוּ לִפְנַי וְלִפְנִים אִם הִקִּיפוּ אֶת הַהֵיכָל. וְעַל דֶּרֶךְ הַפְּשָׁט נְפָרֵשׁ בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ – שֶׁתֹּאכְלֶנּוּ בִּקְדֻשַּׁת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, כִּי אָמַר תְּחִלָּה: ״קֹדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ הוּא וּלְבָנֶיךָ״ (במדבר י״ח:ט׳), שֶׁלֹּא תִנְהֲגוּ בָּהֶם מִנְהַג קָדָשִׁים קַלִּים, אֲבָל יִהְיוּ בְּיֶדְכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים, וְחָזַר וּפֵירַשׁ "בְּקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים תֹּאכְלֶנּוּ" – שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתְךָ בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה חֲמוּרָה. וּלְפִי שֶׁכְּבָר פֵּירַשׁ בַּמִּנְחָה וּבַחַטָּאת אֶת הַחוֹמֶר שֶׁיֵּשׁ בַּאֲכִילָתָן יוֹתֵר מִקָּדָשִׁים קַלִּים בִּמְקוֹמָן וּבִזְמַנָּן, לֹא הֻצְרַךְ לְהַאֲרִיךְ כָּאן אֶלָּא לוֹמַר שֶׁיְּהוּ כֻּלָּן קֹדֶשׁ קָדָשִׁים בַּאֲכִילָתָן, שֶׁתִּהְיֶה אֲכִילָתָן בָּהֶם בִּקְדֻשָּׁה חֲמוּרָה, לֹא כְּקָדָשִׁים קַלִּים. וְשִׁמּוּשֵׁי הַבֵּי״ת רַבִּים, כִּי בֵּי״ת הַכְּלִי כַּאֲשֶׁר תַּחְזִיק הַמָּקוֹם וְהַזְּמַן כֵּן תַּחְזִיק הָעִנְיָן, וְכֵן ״בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה״ (בראשית ג י״ז):

בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל – שֶׁתִּהְיֶה נוֹחֵל חֶלְקְךָ כְּאֶחָד מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וְחֵלֶק קָטָן לֹא יִהְיֶה לְךָ בְּאַרְצָם כְּלָל, כִּי הֶעָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ לָהֶם עָרֵי מִקְלָט הָיוּ וּלְצוֹרֶךְ יִשְׂרָאֵל הֵן. הָאַזְהָרָה הַזּוֹ בַּכֹּהֲנִים, וְאַחֲרֵי כֵן הִזְכִּיר בַּלְוִיִּם ״בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִנְחֲלוּ נַחֲלָה״ (במדבר י״ח:כ״ד) כַּמּוּזְהָר בַּכֹּהֲנִים. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ (ספרי קרח מה): ״בְּאַרְצָם לֹא תִנְחָל״ - בִּשְׁעַת חִלּוּק הָאָרֶץ, ״וְחֵלֶק לֹא יִהְיֶה לְךָ בְתוֹכָם״ - בַּבִּזָּה, ״אֲנִי חֶלְקְךָ״ - עַל שֻׁלְחָנִי אַתָּה אוֹכֵל.