העמק דבר על במדבר פרק כט

רבי נפתלי צבי יהודה ברלין (הנצי"ב) · 8 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

במדבר כט, אוּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם

יום תרועה. ובפ׳ אמור כתיב זכרון תרועה. ושם ביארנו בעזרו ית׳:

במדבר כט, בוַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה פַּר בֶּן־בָּקָר אֶחָד אַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי־שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם

ועשיתם. כבר ביארו בירושל׳ ר״ה פ״ד ה״ח וברבה פ׳ אמור. דלהכי כתיב בר״ה ועשיתם ולא והקרבתם ללמדנו שביום ר״ה דומים כאלו נעשים מחדש. והיינו דכתיב בתהלים ק״א פנה אל תפלת הערער ולא בזה את תפלתם תכתב זאת לדור אחרון ועם נברא יהלל יה. פי׳ עם נברא בר״ה יהלל יה ביום התקדש חג הסכות. ועי׳ מש״כ בס׳ דברים כ״ו ט״ו :

במדבר כט, ומִלְּבַד עֹלַת הַחֹדֶשׁ וּמִנְחָתָהּ וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם כְּמִשְׁפָּטָם לְרֵיחַ נִיחֹחַ אִשֶּׁה לַיהוָה

ומנחתה. בכל מוספי זה החודש כתיב התמידים בל״נ. הוא משום דכל חודש השביעי עד גמר שמיני עצרת נדונים ישראל באופני פרנסה כדכתיב בכסא ליום חגנו כמש״כ בסדר אמור ולהלן י״ב. והרי אנו כמו עוברים עד גמר לידה. שאע״ג שעיקר יצירת הולד הוא בעת קליטת הזרע. מכ״מ אופני בריאותו תלוי בכל משך העיבור. מש״ה כתיב בל״נ:

במדבר כט, זוּבֶעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְעִנִּיתֶם אֶת־נַפְשֹׁתֵיכֶם כָּל־מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ

ובעשור לחדש השביעי הזה. משמעות לשון הזה. בא ללמדנו אותה שנה שתקעתם בר״ה. וכדאי׳ בר״ה די״ז כל שנה שאין מריעין לה בתחלתה מריעין לה בסופה. וע״ע מש״כ בפ׳ אמור בזה:

כל מלאכה. כל שהוא מלאכה כשעור שנתנו חכמים. (משא״כ בשביעי ש״פ בפ׳ ראה כתיב לא תעשה מלאכה. דשם עיקר הכונה כמו שיבואר שם ברצות ה׳. שיהא פנוי להיות עצור לפני ה׳. ומש״ה אין לעשות מלאכה המטרדת ולא קאי המקרא במלאכה כ״ש):

במדבר כט, יאשְׂעִיר־עִזִּים אֶחָד חַטָּאת מִלְּבַד חַטַּאת הַכִּפֻּרִים וְעֹלַת הַתָּמִיד וּמִנְחָתָהּ וְנִסְכֵּיהֶם

חטאת. ולא כתיב לכפר עליכם כמו ברגלים. משום דכל העבירות מתכפרין ע״י קרבנות היום. ולא באה חטאת מוסף אלא בשביל טומאת מו״ק:

במדבר כט, יבוּבַחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא־קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְחַגֹּתֶם חַג לַיהוָה שִׁבְעַת יָמִים

לחודש השביעי. כאן לא כתיב הזה. ונתבאר בסדר אמור משום דפרי החג הוא בשביל שבעים אומות כפרש״י סוכה דנ״ה והוא ממדרש איכה :

וחגתם חג לה׳ שבעת ימים. לפי קבלת חז״ל אינו אלא להשלמה. וכמו בחג המצות. אבל מכ״מ אין המקרא יוצא מ״פ שמנהג ישראל הי׳ להביא חגיגה בכל יום. וביחוד היו רגילים להביא תודה כמו שאמר עמוס ד׳ וקטר מחמץ תודה וגו׳ כי כן אהבתם בני ישראל וגם אנכי מנעתי מכם את הגשם וגו׳. הרי שהיו אוהבים להביא לפני ה׳ בחג תודות כדי שיהי׳ בזה לחמי תודה ולהשפיע עי״ז ברכה על גשמי השנה. ויותר מזה נתבאר בסדר אמור. וכמו בחג השבועות לעצור טללים רעים ורוחות רעות הי׳ המצוה להביא שלמי צבור ולחמי חמץ. כך בסכות לכל יחיד. אלא בסכות בא בשביל גשם. וזה הי׳ בא לכל יחיד לפי מעשיו כדאי׳ בתענית ד״ט מטר בשביל יחיד. משא״כ טל ורוח כל הארץ שוה. ע״כ בא בק״צ:

במדבר כט, להבַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל־מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ

עצרת תהיה לכם. לפי קבלת חז״ל אתי לג״ש עצרת עצרת לתשלומין. ולפי הפשט הי׳ זה היום יותר לכם מכל מועדות שהי׳ בהם קרבנות חגיגה וראי׳ שעיקרם לגבוה. משא״כ בש״ע לא הקריבו עפ״י רוב כי אם שלמי שמחה. דעיקר ההקרבה כדי לשמוח בבשר שלמים. והוי כעין הקרבת שלמים במדבר כמש״כ בס׳ ויקרא י״ז ה׳. מש״ה כתיב עצרת תהי׳ לכם. בשביל אכילה לשמחה. ומשמעות עצרת לפי הפשט שיהא עצור לפני ה׳. להשריש בלבו תכלית היותו בירושלים לשמוע הרבה תורה ומוסר כל ז׳. ועי׳ ס׳ דברים ט״ז ח׳:

במדבר כט, לטאֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַיהוָה בְּמוֹעֲדֵיכֶם לְבַד מִנִּדְרֵיכֶם וְנִדְבֹתֵיכֶם לְעֹלֹתֵיכֶם וּלְמִנְחֹתֵיכֶם וּלְנִסְכֵּיכֶם וּלְשַׁלְמֵיכֶם

לבד מנדריכם ונדבותיכם לעולותיכם וגו׳. העולה והשלמים שבאין לראיה וחגיגה אע״ג שהמה חובה מכ״מ אפשר להרבות בנו״נ וכולן קרבין ביו״ט לשם חובה כדאי׳ בחגיגה ד״ח הפריש עשר בהמות לחגיגתו הקריב חמש ביו״ט ראשון כו׳. והיינו נדריכם ונדבותיכם לעולותיכם וגו׳. או לנסכיכם. דאפשר להרבות מנחות ונסכים יותר מהחוב להביא לכבש נסכי פר כדאי׳ במנחות:

ולשלמיכם. היינו הוספה לשלמי חגיגה כמש״כ:

מקורות הנוסח של הפירושים

העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.