במדבר כט, יא

מלבד חטאת הכפרים. שעיר הנעשה בפנים האמור באחרי מות, שגם הוא חטאת:

ועלת התמיד. ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו:

ונסכיהם. מוסב על המוספין הכתובים ועל תעשו והוא לשון צווי מלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו את אלה ונסכיהם וכן כל ונסכיהם האמורים בכל המועדות חוץ משל קרבנות החג שכל ונסכה ונסכיהם ונסכיה שבהם מוסבים על התמיד ואינן לשון צווי, שהרי נסכיהם של מוספין כתובין לעצמן בכל יום ויום:

צְפִיר בַּר עִזִין חָד חַטָּאתָא בַּר מֵחַטָאתָא דְכִפוּרַיָא וַעֲלַת תְּדִירָא וּמִנְחָתַהּ וְנִסְכֵּיהוֹן

צְפִיר בַּר עִזֵי חַד חַטָאתָא בַּר מִקָרְבַּן חַטָאת כִּפּוּרַיָא וְעָלַת תְּדִירָא וּמִנְחַתְהוֹן וַחֲמַר נִיסוּכֵיהוֹן

ביוה"כ כתיב שעיר עזים א' חטאת ולא כתיב לכפר לפי שיוה"כ מכפר:

שעיר עזים אחד לחטאת לא הוצרך לכתוב לכפר עליכם שהרי היום יום גמר כפרה,

מלבד חטאת הכפרים פרש״י שעיר הנעשה בפנים האמור בפרשת אחרי מות שגם הוא חטאת אלא י״ל לא נקט ליה הכא בפרשת קרבנות הבאים משל צבור ופר הנעשה בפנים והוא פרו של אהרן אינו בא משל צבור אלא משל אהרן.

ונסכיהם קאי אנסכי יין דיום הכפורים ואנסכי יין ואנסכי מנחה דעולת התמיד.

חטאת. ולא כתיב לכפר עליכם כמו ברגלים. משום דכל העבירות מתכפרין ע״י קרבנות היום. ולא באה חטאת מוסף אלא בשביל טומאת מו״ק:

נ ר"ל דעולת התמיד לא קאי אשעיר עזים לחטאת אלא אוהקרבתם עולה דלמעלה והכי קאמר קרא שעיר עזים אחד לחטאת מלבד חטאת הכפורים ועולה של יום כפורים מלבד עולת התמיד ומנחתה והוה כאלו כתיב ב' פעמים מלבד דוי"ו של ועולת קאי אמלבד חטאת הכפורים:

ס דאין לומר דקאי על ועולת התמיד דאם כן הל"ל ונסכה לשון יחיד כדכתיב ומנחתה וגם אין לומר דקאי אשעיר עזים אחד לחטאת שאין נסכים לחטאת על כרחך לומר דקאי אעולות המוספין וזהו שנקט מוסב על המוספים הכתובים ועל תעשו ואף על פי שאין כתיב תעשו בקרא מכל מקום כיון שפרש"י לפני זה ועולת התמיד שפירושו ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו ור"ל דהוי כאלו כתיב בהדיא בקרא תעשו והאי ונסכיהם קאי עליו:

ע ר"ל עכשיו מצוה על הנסכים של עולות המוספין דהא לפני זה לא כתיב שום נסכים בעולות הללו: