חזקוני על דברים פרק ג

ונפן ונעל מדרום לצפון.

דרך הבשן שבין הירדן וארץ בני עמון שכל ההולך מדרום לצפון עולה הוא.

הנה ערשו ערש ברזל לשון כרך ומגדל ומבצר כמו בפאת מטה ובדמשק ערש. ובל׳ תלמוד מערבא לה בכל מחוזא ערסייתא, כלומר מבצר מוקף חומה חזקה כברזל.

תשע אמות ארכה גבהה של חומה סביב המבצר וארבע אמות רחבה של חומה.

באמת איש באמת כל אדם שאינו תינוק.

ואת הארץ הזאת ירשנו מקרא קצר וה״ק ואת הארץ הזאת אשר ירשנו וגו'. ועריו נתתי לראובני וגו׳ עד נשיכם וטפכם וגו׳ מפורש בפ׳ מטות.

ואצו אתכם עם בני ראובן ובני גד מדבר לפי שהיו בכלל ישראל אמר אתכם ולא אמר אותם.

ואת יהושוע צויתי וגו׳ היינו דכתיב בפרשת פנחס ויסמוך ידיו עליו ויצוהו. שלימא סדרא דפרשת דברים

ואתחנן ואתמלא תחנונים וכן בהתחננו אלינו בהתמלאו תחנונים אלינו ולפירוש רש״י שפרשו לשון חנם נראה שהנו״ן אחרונה במקום מ״ם.

ה׳ אלקים באל״ף דל״ת.

אתה החלות להראות לי כבוש ארץ סיחון ועוג כך אעברה נא ואראה כיבוש ארץ חמשה עממים.

כמעשיך שכלם בחכמה.

וכגבורתך ביכולת.

אעברה נא ואראה את הארץ הטובה וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה משה היה צריך אלא הכי קאמר הרבה מצוות נצטוו ישראל ואינן נוהגות אלא בארץ לפיכך אעברה נא לקיים את המצוות.

והלבנן בית המקדש שנעשה מעצי הלבנון.

ויתעבר ה׳ בי למענכם אמר הקב״ה למשה אם אתה עובר בארץ יאמרו מה שנגזר על דור המדבר שלא ליכנס לארץ היינו לפי שאין להם חלק לעולם הבא ואם תכנס לארץ בתפלתך יאמרו לא חש משה אלא על עצמו אלא תיקבר אצלם ותביא עמך לעתיד היינו ויתא ראשי עם.

רב לך במה שהראיתיך כבוש ארץ סיחון ועוג, על שאמרת אעברה אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה ועל שאמרת ואראה את הארץ הטובה הריני שומע לך עלה ראש הפסגה וגו'.

עלה ראש הפסגה וגו'. הוא שנאמר בפנחס עלה אל הר העברים וגו'. וא״ת מי יעבור לפני העם הזה וצו את יהושע וגו'.

[וצו מלשון וצוה].

ונשב בגיא כדכתיב וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות וגו׳ ונפלו מהם ארבעה ועשרים אלף ואנחנו יושבים בו.