בכור שור על ויקרא פרק ט

ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו. לחנכם בכהונה ולהקריב קרבנם:

ולזקני ישראל. שיהיו בחנוך גם הם [ו]ועמדו על קרבנם:

בן בקר לחטאת. דרך כהן גדול להביא פר חטאת אף על המצות, וביום הכפורים, כמו שהוא גדול, מביא מין גדול, וכאן צוה הקב"ה שיביא אהרן חטאת כדי שיכנס זכאי לכהונה, וישראל חטאת שיהיו זכאין כשישלחו לעבד במקומם בפני הק':

ואיל לעלה. רצה פרקליט, נכנס דורון:

קחו שעיר עזים לחטאת כי דרך צבור להביא שעיר, על חטאת שאינה ידועה, ברגלים ובראשי חדשים, וצוה שיביאו עולה ושלמים ומנחה, והם כל מיני דורון, שאין קרבת נדבה רק אלו ג', ונותן טעם לדבר, כי היום המקום נראה אליכם, וראוי להדרין בכל מיני דורון:

וירא אליכם כבוד ה'. ובזה תבינו כי בחר הק' בעבודת אהרן ובניו, שאני שמשתי שבעת ימי המלואים, אמר לו: מעתה קרב אתה ועבד:

וכפר בעדך. ואחר כך, ובעד העם, שיבא זכאי ויכפר על החיב:

ואת הבשר ואת העור שרף. אע"פ שלא נכנס דמן כמו של מלואים, וגזרת הכתוב היא:

וישא אהרן את ידו אל העם ויברכם. שנתחנך אף בברכת כהנים:

ויבא משה ואהרן אל אהל מועד. להתפלל שיראה הכבוד וירד אש מן השמים, שיודע שנתקבלה העבודה:

ויברכו את העם. שירצו בקרבנם: