בכור שור על בראשית פרק נ

רבי יוסף בכור שור · 12 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

בראשית נ, בוַיְצַו יוֹסֵף אֶת־עֲבָדָיו אֶת־הָרֹפְאִים לַחֲנֹט אֶת־אָבִיו וַיַּחַנְטוּ הָרֹפְאִים אֶת־יִשְׂרָאֵל

לחנוט. אנבמי"ר (embâmer. Balsamiren) בלע' ונראה שהוא משמן זית שלא הביאו שליש ואין הזתים רק חנוטים כמו (שיר השירים ב׳:י״ג) התאנה חנטה פגיה וגן אמרו רבו' אנפיקטינון שמן זית שלא הביאו שליש והאומנין מרחקין אותו לחנוט בו אדם וכן עשו ליוסף:

בראשית נ, גוַיִּמְלְאוּ־לוֹ אַרְבָּעִים יוֹם כִּי כֵּן יִמְלְאוּ יְמֵי הַחֲנֻטִים וַיִּבְכּוּ אֹתוֹ מִצְרַיִם שִׁבְעִים יוֹם

ויבכו אותו מצרים וגו'. במצרים לבד אשר בכו אותו בגרן האטד שבעים יום מ' לחניטה ול' של אבילות:

בראשית נ, האָבִי הִשְׁבִּיעַנִי לֵאמֹר הִנֵּה אָנֹכִי מֵת בְּקִבְרִי אֲשֶׁר כָּרִיתִי לִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן שָׁמָּה תִּקְבְּרֵנִי וְעַתָּה אֶעֱלֶה־נָּא וְאֶקְבְּרָה אֶת־אָבִי וְאָשׁוּבָה

אבי השביעני. ואל יעבירני על שבועתי:

בראשית נ, יוַיָּבֹאוּ עַד־גֹּרֶן הָאָטָד אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן וַיִּסְפְּדוּ־שָׁם מִסְפֵּד גָּדוֹל וְכָבֵד מְאֹד וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים

ויספדו שם מספד גודל. נר' שלשם באו לקראתו אלופי עשו ונשיאי ישמעאל ובני קטורה ובני ארם שהם גם הם היו קרוביהם שהיו השבטים מבנות לבן וכל רעיו ושכניו ומיודעיו ובני בריתו שבארץ כנען התחילו לבכותו גם הם עמהם כי כן דרך כשבא אחד מקרובי המת ובוכה בוכים כולם עמו ולכך עשה שם אבילות ז' ימים:

בראשית נ, טווַיִּרְאוּ אֲחֵי־יוֹסֵף כִּי־מֵת אֲבִיהֶם וַיֹּאמְרוּ לוּ יִשְׂטְמֵנוּ יוֹסֵף וְהָשֵׁב יָשִׁיב לָנוּ אֵת כָּל־הָרָעָה אֲשֶׁר גָּמַלְנוּ אֹתוֹ

לו ישטמנו יוסף. ולוואי שישטמנו יוסף ולא יגלה שנאתו כי כל שנאה שאין אדם מגלה אותה קרויה שטימה וכן וישטום עשו, אבל יריאים אנו פן ישנא אותנו בגלוי מעתה והשב ישיב לנו את כל הרעה ומקרא קצר הוא. וי"מ כמו אם זו לבד יעשה יוסף ישטמנו השב ישיב וגו' וכן מפרשים כל לו שבמקרא כמו (ישעיהו מ״ח:י״ח) לו הקשבת למצותי ואם זאת לבד עשית שהקשבת ואינו כלום בעיני. ורש"י פי' זה לשון שמא ויושב יפה אלא שלא מצינו לו שהוא לשון שמא:

בראשית נ, טזוַיְצַוּוּ אֶל־יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר

ויצוו אל יוסף. ויצוו אנשים שלוחים אל יוסף לאמר לו כמו ויצו עליו פרעה אנשים לאמר לו:

אביך צוה לפני מותו לאמר. לך זאת אנא שא נא וגו':

בראשית נ, יזכֹּה־תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי־רָעָה גְמָלוּךָ וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹהֵי אָבִיךָ וַיֵּבְךְּ יוֹסֵף בְּדַבְּרָם אֵלָיו

עבדי אלהי אביך. אם אין אביך חי אלהי אביך חי והם עבדיו:

ויבך יוסף. נתגלגלו רחמיו עליהם:

בראשית נ, יחוַיֵּלְכוּ גַּם־אֶחָיו וַיִּפְּלוּ לְפָנָיו וַיֹּאמְרוּ הִנֶּנּוּ לְךָ לַעֲבָדִים

וילכו גם אחיו. אחר שלוחיהם כשראו אותו בוכה ידעו כי מרחם עליהם ומהרו ונפלו לפניו שימחול להם בעוד שהוא במדת רחמנות:

בראשית נ, יטוַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל־תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי

כי התחת אלהים אני. שאוכל (להרע) לכם בתמיה ועוד שאין עלי דעין עליכם כי רעתכם נהפכה לטובה ועוד מה יאמרו עלי בני אדם שהבאתי אתכם כאן על בטחוני ואני ארע לכם ולא דיי שאעשה עמכם רעה כי טובה אעשה לכם לכלכל אתכם ואת טפכם:

בראשית נ, כגוַיַּרְא יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם בְּנֵי שִׁלֵּשִׁים גַּם בְּנֵי מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה יֻלְּדוּ עַל־בִּרְכֵּי יוֹסֵף

לאפרים בני שלשים. והוא רביעי, וגם בני מכיר בן מנשה, ראה לאפרים דור רביעי ולמנשה דור ג' שכבר הגיע לאפרים ברכתו של יעקב שיהיה הגודל ממנשה:

בראשית נ, כדוַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל־אֶחָיו אָנֹכִי מֵת וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן־הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל־הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב

פקד יפקד. אלהים ולא השביע אליהם מיד כמו שעשה יעקב לו לפי שאין ספק בידם:

בראשית נ, כווַיָּמָת יוֹסֵף בֶּן־מֵאָה וָעֶשֶׂר שָׁנִים וַיַּחַנְטוּ אֹתוֹ וַיִּישֶׂם בָּאָרוֹן בְּמִצְרָיִם

ויישם בארון. כדי שיהיה מצוי לנשאו כשיפקד אותם הק"ב לטובה:

והעליתם את עצמותי מזה אתכם. יודע היה שכל גופי השבטים יעלו ולפיכך אמר אתכם אבל עם עצמו היה ירא לפי שהוא גדול ויקברוהו מצרים בכבוד גדול וירא שמה יניחוהו שיאמרו הרי הוא נקבר בכבוד:

את אויבי צור יקוב, ועצמותיהם ירקבו רקוב, ומישור יהיה לפני עקוב, בסיימי ויחי יעקב. ואשמתי תפר, בסיימי הספר, היושב בדד מרוממות, יצליחני בהתחלת ואלה שמות.

מקורות הנוסח של הפירושים

בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.