מדוע אמרו על קורח "עינו הטעתו" ולא "שכלו הטעהו"? – פרשת קורח

ויקח קורח (טז א)

וקורח שפיקח היה, מה ראה לשטות זו? עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה יוצאת ממנו, שמואל ששקול כנגד משה ואהרן (רש"י טז ז)

הקשה מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: מדוע אמרו חכמים לגבי קורח עינו הטעתו, ולמה לא אמרו שכלו הטעהו?

אלא קיימא לן (יומא כב) שאין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן יש אחריו קופה של שרצים, דהיינו שאין לו יחוס טוב, כדי שאם יתגאה וישתרר על הציבור, אומרים לו חזור לאחריך!

והנה משה רבינו היה בנו של עמרם, וכידוע שעמרם נשא את יוכבד דודתו לאישה, והיה זה קודם מתן תורה, ולכן בניהם מותרים לבוא בקהל, כי לאחר מתן תורה נאסר לאדם לשאת את דודתו, והעושה כן הרי בניו ממזרים, ומשום כך נחשב הדבר למשה רבינו כביכול כקופת שרצים, שאם היה בא להתגאות על הציבור, יכלו לטעון כנגדו: הסתכל לאחריך וראה מהיכן באת!

ולכאורה קורח עצמו איך רצה להתמנות כנשיא על שבטו, והלוא לא היתה מאחריו שום קופת שרצים? אלא שראה קורח ששמואל הנביא יוצא מחלציו. ומתמנה לשופט ומנהיג על ישראל, ואף על פי שלא היתה מאחריו קופת שרצים, ומשום כך רצה גם קורח להתמנות נשיא לבני שבטו למרות שלא היתה קופת שרצים מאחריו...

ועל זה אמרו חכמים: עינו הטעתו כי טעה קורח במה שראה, כי לא הבין שהוא עצמו נחשב קופת השרצים של שמואל הנביא! (מוצש"ק פר' קורח תשנ"ז נכתב ע"י אחד השומעים)