האם חובה לעצור ולעזור לנהג שרכבו התקלקל בדרך? מצוות "הקם תקים עמו" (פרשת כי תצא)

לא תראה את חמור אחיך או שורו נופלים בדרך והתעלמת מהם הקם תקים עמו (כב ד)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א להלכה ולמעשה: מכונית שאירע בה קלקול באמצע הדרך שבין עיר לעיר, והנהג עומד על אם הדרך כשהוא אובד עצות, האם יש מצוה או חובה על נהגי המכוניות ותיקים הרואים בקילקולה לעצור את מכוניתם ולהגיש במידת אפשרותם את העזרה לנהג השרוי במצוקה, הן על ידי תיקון הרכב או על ידי מתן עצה טובה?...

מדברי הרמב"ם (הלכות רוצח ושמירת הנפש יג א) מתבאר שטעם מצות פריקה אינה בשביל צער בעלי חיים דוקא... אלא טעם המצוה כדי שיעזור לחבירו ישראל בעת צרתו, ולא יניחנו כשהוא נבהל ואובד עצות וילך לדרכו...

ולכן גם כאן יש מצוה וחובה על כל נהג ותיק ומכונאי הרואה בצערו של זה, לעצור את רכבו ולגשת לעזור בתיקון המכונית המקולקלת... ועל כל פנים יש בזה מצות גמילות חסדים, ואמרתי עולם חסד יבנה. (שו"ת יחוה דעת, ח"ה סי' סד)