סיפורים · פרשת כי תצא
לא ראיתי אדם שוויתר והפסיד – סיפור האברך שוויתר על הדירה
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
אברך שקנה דירה כדי להרחיבה נתקל בשכן שאיים לא לתת לו לבנות, והחליט לוותר ולמכור את הדירה כדי לא לריב. דווקא אז הכיר עשיר מחו"ל שלמד עמו בחברותא, ועזר לו לקנות דירה בת חמישה חדרים.
אברך בעל משפחה, חיפש לקנות דירת שני חדרים. הוא מצא דירה שהמוכר אומנם דרש עליה מחיר גבוה יותר ממחירה של דירת שני חדרים סטנדרטית, אך הסביר כי הדירה עומדת לפני קבלת אישורים לבניית ממ"ד ועוד שני חדרים נוספים. האברך התייעץ עם אשתו, והחליטו לקנות את הדירה.
השכן ממול בנה בחצרו חדר שחלונותיו פונים לכוון דירתו של האברך.
האברך פנה אליו ואמר: "רק רציתי להבהיר שגם אני מתכונן לבנות כאן, לכיוון החלונות. אני מבהיר זאת כדי שלא תטען טענת 'חזקה', ולכן באתי למחות".
השכן חייך: "עד שיהיו לך אישורים, ועד שתצליח לארגן כסף לבניה יחלפו הרבה שנים".
'בכל אופן, אני מוצא לנכון להסב את תשומת ליבך לכך שמחיתי', סיים האברך את דבריו.
בפועל, זה קרה יותר מהר מהמצופה, האישורים הגיעו תוך זמן קצר, ובסייעתא דשמיא גם השיג את הסכום הדרוש לבניה, והודיע לשכן על כוונתו להתחיל.
'אתה לא בונה כאן', הודיע השכן נחרצות. 'אני אשכב על הרצפה, וכל טרקטור שירצה לעבור כאן יצטרך לעבור עלי! אתה לא תהרוס את מה שבניתי'.
'צר לי מאוד, אולם בנית שלא ברשות', השיב האברך.
'זה ממש לא מעניין אותי! אני בניתי ראשון'.
'אולי כדאי שנלך לפוסק הלכה שיורה לנו את ההלכה בעניין', הציע האברך.
'מצידי תלך אלף פעמים לפוסק הלכה. אני לא זז'.
האברך פנה לאשתו ואמר לה: 'איך שאני רואה את המצב, השכן לא יתן לנו לבנות גם אם יחייבוהו. איני חפץ לריב בואי נגדל את ילדנו באוירה חמה, נמכור את הדירה כפי שהיא, הקב"ה יזמן לנו דירה טובה מזו'.
הם מכרו את הדירה, וקנו דירה אחרת, קטנה.
החברותא
האברך למד בכולל בשכונת מגוריו, ובדיוק באותה תקופה הגיע עשיר גדול מחו"ל לגור בשכונה, ונפשו חשקה ללמוד בחברותא עם אחד מאברכי הכולל. הוא הגיע לכולל, ואותו אברך שנראה לו טיפוס עדין נשא חן בעיניו. פנה אליו וביקש ממנו ללמוד איתו במשך שעה ביום, תמורת תשלום נאה.
האברך הסכים, ואף הוסיף ואמר שהוא מוכן ללמוד איתו בחינם, והחלו ללמוד שעה ביום.
משעה זה התרחב לשעתיים, ולעתים אף ליותר, וידידות אמיתית נרקמה ביניהם. העשיר התענין במצבו של האברך, והלה סיפר לו דברים כהויתם, שהוא מתגורר עם שבע נפשות בדירה קטנה של שני חדרים.
לשאלת העשיר מדוע אינו מבקש אישורים להרחיב את הדירה, סיפר את מה שאירע, וכיצד וויתר לשכן שבנה.
יום אחד העשיר פנה לאברך ואמר לו, 'מכור את דירתך בת שני החדרים. אני אשלים את הכסף שתקבל בעבורה, ותקנה דירה בת חמישה חדרים. חפש לך דירה מתאימה מבלי לדאוג ממחירה! מצאת חן בעיני, וברוך ה' יש לי את האפשרות לעשות עימך חסד'.
מרן רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן זצוק"ל תמיד אמר: "נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי אדם שוויתר – והפסיד". (שמחה בלב)
מקורות
- שמחה בלב