סיפור: המקל שפרח – אין לך דבר העומד בפני התשובה (פרשת קרח)

והנה פרח מטה אהרן (יז כג)

יהודי המיר את דתו ועלה לגדולה עד שנתמנה לשר, והנה לפני הפסח ישבו השרים האנטישמים לטכס עצה ולדון בעלילת דם נגד היהודים. אמר היהודי המומר, אתם יודעים שאני שונא את היהודים יותר מכם, אך בכל זאת לא נראה לי לטפל על היהודים עלילת-דם כזו, שכן היהודים נזהרים מאוד מאכילת חלב ודם, שכתוב בתורתם "כל חלב וכל דם לא תאכלו" על אחת כמה וכמה בימי הפסח! השרים השתכנעו וביטלו את מזימתם.

לאחר מכן, התעורר בלב היהודי המומר רגשי חרטה ותשובה, ופנה לרב בעל "אוהב ישראל" וביקש ממנו תיקון לחזור בתשובה, הרב דחהו וגירשו. אך היהודי המומר לא נואש והוסיף להתחנן ולבקש מהרב שיתן לו תיקון, הרב גירש ודחף אותו במקל שהיה בידו, ואמר לו, כשם שהמקל הזה עץ יבש ולא יצמיח, כך אין לך תיקון ותשובה. המומר הלך בפחי נפש, והרב שב לתלמודו, כעבור זמן מה, ראה הרב והנה המקל שבידו התחיל ללבלב והוציא ציץ ופרחים, מיד שלח את שמשו, לרוץ אחרי היהודי המומר ולהחזירו. והרב קיבל אותו בסבר פנים יפות ואמר לו, וסר עונך וחטאתך תכופר. שאין לך דבר העומד בפני התשובה. (צפיחית בדבש)