שש ברכות ואחת עשרה ברכות: מעלת הנותן צדקה ומפייס את העני – פרשת ראה

נתון תתן לו... כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' א-לוקיך בכל מעשך ובכל משלח ידך (טו י)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: נאמר (משלי כב טז) "טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל". ורמזו בזה מה שאמרו (ב"ב ט:): כל הנותן פרוטה לעני – מתברך בשש ברכות, והמפייסו בדברים – באחת עשרה ברכות, ולמי שנותן וגם מפייס לעני – שבע עשרה ברכות, כמנין טוב. וזהו שנאמר: "טוב עין הוא יבורך", כשמקבל את העני בסבר פנים יפות ומפייסו, וגם נותן מלחמו לדל.

והברכות שמתברך בזכות הצדקה. הם: א. 'אז יבקע כשחר אורך'. ב. 'וארוכתך מהרה תצמח'. ג. 'והלך לפניך צדקך'. ד. 'וכבוד ה' יאספך'. ה. 'אז תקרא וה' יענה'. ו. 'תשווע ויאמר הנני'. אלו הם שש ברכות שיחולו על ראש הפורס לחם לעני.

ועל המפייסו אומר הכתוב שם: "ותפק לרעב נפשך ונפש נענה תשביע". והברכות שמתברך בזכות שמפייס את העני, הם: א. 'וזרח בחושך אורך'. ב. 'ואפלתך כצהרים'. ג. 'ונחך ה' תמיד'. ד. 'והשביע בצחצחות נפשך'. ה. 'ועצמותיך יחליף'. ו. 'והיית כגן רוה'. ז. 'וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו'. ח. 'ובנו ממך חרבות עולם'. ט. 'מוסדי דור ודור תקומם'. י. 'וקורא לך גודר פרץ'. יא. 'משובב נתיבות לשבת'.

וכן רמזו בזה מה שאומרים בהגדה: הא לחמא עניא, הא בגימטריא 6, הא לחמא – הנותן לחם לעני, מתברך בשש ברכות, ענ-יא, העונה אותו בדברי פיוס, מתברך בי"א ברכות.

וכן: טוב עין גימטריא קמ"ז (147), אלו ימי שנות חיי יעקב, שנהג טובת עין עם כל בניו. (ענף עץ אבות פ"ב משנה יג)