מהו בן סורר ומורה? – מושגי יהדות לפרשת כי תצא

בן סורר ומורה

הוא מקרה המוזכר בפרשת כי תצא, בו נער מתנהג בדפוס שלילי קבוע גם לאחר שהוזהר, תוך אי ציות וזלזול באביו ובאמו, ובהתנהגות של נהנתנות מופרזת בזלילת מזון והשתכרות. על פי התורה, במצב זה הוריו יכולים להביא אותו אל זקני העיר, ודינו הוצאה להורג בסקילה.

על פי המשנה, מסכת סנהדרין (פרק ח' משנה ב') יש מחלוקת תנאים מתי נכנס הבן לחיוב כבן סורר ומורה. לפי דעת אחת, אכילת בשר המחייבת בעונש היא תרטימר בשר (לפי הגמרא מדובר על חצי מנה. משקל זה שווה לכ-213 או 240 גרם תלוי בדעות האחרונים) וחצי לוג יין (כ-300 סמ"ק). לפי הדעה השנייה, המובאת בשם ר' יוסי, הבן מתחייב רק לאחר אכילת מנה בשר ושתיית לוג יין. לפי המשנה שם, על הבן לגנוב את הבשר והיין מרשות אביו ולאכלם ברשות אחרים.

במשנה שם בפרק ח' מבואר, שעל ההורים להיות שלמים בגופם ולא להיות חסרים אבר אחד. לדעת רבי יהודה, על ההורים להיות דומים זה לזה בקול, במראה ובגובה, הב"ח מבאר את דברי הגמ' לפיה לא ייתכן בן סורר ומורה במציאות כיוון שבמקרה כשל רבי יהודה צריך האב להיות סריס, או שהאם איילונית. על פי ההלכה, הורי הבן צריכים להביאו לפני זקני העיר כדי שהם יחליטו אם להוציאו להורג. אם אחד ההורים אינו מסכים להרוג את הבן, אין הורגים אותו.

על פי המשנה, בן סורר ומורה אינו יכול להיות מתחת לגיל מצוות, משום שכדי להתחייב מיתה הוא צריך להיות בגיל שבו הוא מחויב לא לעבור עבירות. גיל זה מוגדר בלשון המשנה - "משיביא שתי שערות", שעל פי חזקה דרבא זה קורה בגיל 13 שנה.

גילו המקסימלי של הבן הוא עד 13 ושלושה חודשים, יוצא אם כן שהאפשרות להיות בן סורר ומורה מתפרסת בסך הכל על פני שלושה חודשים במהלך החיים: מגיל 13 ועד גיל 13 ושלושה חודשים.

יוצא לפי חז"ל, על מנת שבן יוגדר כסורר ומורה, עליו לעמוד בתנאים רבים. על כן ישנה שיטה הסוברת כי בן סורר ומורה הוא חוק תאורטי לחלוטין ואין אפשרות מציאותית לבצע את חוק זה, מחמת הגבלת החוק עצמה, משום שהחוק דורש שקולם של האב והאם יהיו שווים דבר שאינו מציאות.