מוצא שפתיך תשמור ועשית – לקיים הבטחה בשמחה

מוצא שפתיך תשמור ועשית, כאשר נדרת בפיך

מטבע האדם, כאשר הוא במצב רוח טוב ומרומם, מבטיח הרים וגבעות, אך כעבור זמן הוא מתקרר והתלהבותו מצטננת ומקיים את הבטחתו באונס ולא ברצון רק כדי לצאת ידי חובה, לכן אומר הפסוק "מוצא שפתיך תשמור ועשית, כאשר נדרת" כבשעה שהבטחת בשמחה כן תקיים נדרך בשמחה. (צפיחית בדב"ש)