התאונה שהצילה את הילדה – "אין רע יורד משמיים", סיפור לפרשת צו

אש תמיד תוקד על המזבח וגו' (ו ו)

הקב"ה מראה לנו באמצעות הנס מאורעות כדי שנתבונן בהם ונבין שהקב"ה חפץ להראות לנו את ידו הגדולה והחזקה בכל מאורע המתרחש עמנו.

סיפור

סיפור נפלא סיפר הרב כתריאל משולמי שליט"א היה זה ביום שישי, ערב "שבת הגדול" לפני מספר שנים. משפחת כהן סיימה לסדר ולנקות את הדירה החדשה שרכשה ברעננה לפני מספר ימים והתכוננה לצאת לנופש בשעת בוקר מוקדמת לבית מלון בירושלים, על מנת להקל על בני המשפחה לשמור על הבית החדש נקי ומסודר לחג הפסח.

בני הזוג כהן ושלושת ילדיהם תיכננו סוף שבוע של נופש וצבירת כוחות וכבר ביום ראשון יחזרו לבדיקת חמץ והכנות לליל הסדר.

בני המשפחה נכנסו למכונית והחלו בנסיעה לירושלים, כשכל הדרך הם מתרגשים ומצפים מתי כבר יגיעו לבית מלון וינפשו מעט בבריכה. לפתע.. לאחר נסיעה אירע דבר נורא ומר!

משאית שנסעה כנגדם סטתה ממסלולה ונכנסה בהם חזיתית עד כי כמעט מחצה את הרכב לחלוטין.

כוחות משטרה, כיבוי אש ומד"א נסעו בבהילות למקום התאונה. הרכב היה מעוך והיה חשש כבד שהוא עומד להישרף בכל רגע על יושביו. אנשי כיבוי אש וחילוץ ניסרו את הרכב ובניסי-ניסים חולצו כל הנוסעים כאשר הם פצועים.

אמבולנס פינה את כולם לבית-הרפואה תל השומר, שהיה הקרוב ביותר.

מתברר שההורים יצאו, ב"ה, ללא פציעות חמורות וקשות אך ילדיהם הרכים שישבו מאחור הובהלו למיון. לאחר סדרת בדיקות בעיצומו של יום שישי הודיעו הרופאים כי בניסי-ניסים ההורים, כאמור, ושני ילדיהם הגדולים יצאו בפצעים קלים מהתאונה, אך בתם הצעירה עדיין שכבה במיון ללא הכרה ולא היה ידוע מה יעלה בגורלה.

הרופאים לא רצו לקחת סיכון והוחלט לבצע בדיקת "סי-טי" מקיפות בגופם של כל בני המשפחה על מנת לבדוק אם יש להם פגיעות פנימיות.

בחסדי שמים הבדיקות יצאו תקינות ובנתיים התעוררה הבת הקטנה ושבה להכרתה. אף היא הוכנסה ל"סי-טי", אך משום-מה הבדיקה ארכה זמן יותר מכולם.

בנתיים ישבו בני משפחת כהן במסדרון מכון הדימות, ותוך כדי שהם מחכים לתוצאות, החלו להרהר יחדיו: "עוד מעט נכנסת השבת וכעת היינו אמורים להיות כבר בבית-המלון, ששים ושמחים בבריכה, ובמקום זה אנו מוצאים את עצמנו בחדר מיון... מדוע עשה ה' לנו ככה?! הרי רצינו לצבור כוחות לקראת ליל הסדר, וכי ה' לא רוצה שנצבור כוחות למענו?! למה ה' עשית לנו ככה?"

והחלו לבכות ולהתייפח לעיני הסובבים אותם במחלקה, כשהם ממורמרים: "מדוע ה' עשה לנו ככה?!"

והנה, לפתע נפתחה הדלת ומיטתה של ילדתם פרצה משם במהירות, מלווה באנשי צוות רפואי, לכיוון חדר הניתוחים.

"מה קרה לה?" – שאלו ההורים בבהלה.

"בתכם נכנסת מיד לניתוח מאוד שיימשך כשעתיים. בדקות הקרובות נעדכן." הודיע הרופא בפנים חמורות-סבר. ההורים החלו לבכות מפחד מה קרה לבתם פתאום וחששו מהגרוע מכל.

לאחר שעתיים הגיע אליהם מנהל המחלקה, וכשחיוך על פניו אמר להורים המודאגים: "הורים יקרים! אני בטוח שאתם מאוד מבולבלים ומאוכזבים מהתאונה, ומכך שנאלצתם לשבות כאן בבית-חולים במקום בית-מלון.

"אולם, אני רוצה לבשר לכם, שמחר ביום השבת, בעת פתיחת ההיכל, תצטרכו לברך 'הגומל' על הנס הגדול שאירע לכם!" אמר בהתלהבות עצומה.

ההורים החלו להתבלבל למשמע אוזניהם, והרופא המשיך בדבריו: "הילדה שלכם הייתה, למעשה, בתחילת התפתחותה של המחלה הנוראה. בעקבות התאונה נעשו לה צילומים בכל הגוף ואובחנו אצלה גרורות ליד הריאות, שהיה ממש בתחילת התפתחותן. ברוך ה', ניתחנו אותה והצלחנו לנקות את המקום טוטלית ולא נשאר שום זכר למחלה!

"אינכם מבינים את גודל הנס, אך דעו לכם, כי אם, חלילה, הילדה הייתה נשארת במצבה ללא טיפול מוקדם, לא היינו יכולים לגלות את סימני המחלה אלא לאחר שכבר כירסמה את הריאות ואז לא היה שום סיכוי להצלתה!"

ההורים הפעם היו המומים ונרעשים ולא יכלו להוציא אפילו הגה אחד מפיהם. הרופא הוסיף ואמר: "עכשיו תנו תודה לקב"ה על התאונה שקרתה לכם, כי היא זו שהצילה את בתכם!"

בני הזוג כהן פרצו בבכי נרגש והודו לה' על הנס הגדול שנעשה להם. הם הרגישו בושה כל כך גדולה מפני שרק לפני כמה דקות הירהרו על הנהגת ה'. ותמהו מדוע עשה להם הרעה הגדולה הזאת...

כמובן, שיותר מאוחר, כששוחררו כולם מבית-הרפואה, נערכה "סעודת הודיה" ופירסמו בה את שרשרת הניסים, הם הדגישו באוזני הנוכחים הנרגשים דעו לכם, אין רע יורד משמיים! גם אם מעל פני השטח נראים הדברים לא טובים והפוכים מתוכניותינו, האדם המאמין יודע כי כל הנעשה מה' הוא רק לטובתו!" (ברכת דוד).