האחות מקופת החולים ודף אחד מהסידור – סיפור על תפילה וחזרה בתשובה

באחת מסניפי קופת חולים שבמרכז ירושלים עיר הקודש עבדה אחות, ששימשה בתפקידה שנים רבות. היא הייתה חילונית, ורחוקה מכל דבר שריח של דת נודף ממנו.

כך היא חיה שנים רבות, עד שלפתע, ביום בהיר אחד, עשתה את הצעד הנכון והחשוב ביותר בחיים, כשהיא חזרה בתשובה שלימה וביצעה מהפכה גדולה בכל אורחות חייה. הכל התפלאו על התפנית שחלה בהשקפת עולמה; כיצד אירע הדבר הגדול הזה? ומה הביא אותה לכך?

יום אחד, כשישבה עם חברותיה בקופת חולים, עלה על הפרק הנושא המרתק והמסקרן הזה בשיחתן, והאחות נענתה להפצרותיהן וגילתה בפניהן את סוד הדבר.

"זה התחיל בכך שבתי השנייה חזרה בתשובה לפני שנים אחדות" פתחה האחות בסיפורה "כאשר עקבתי וראיתי מקרוב איך היא נהפכה לאדם אחר לגמרי, התרגשתי מאוד! היא כולה אומרת הוד והדר, לבושה בצניעות, כיאה וכראוי לבת מלך, וכל התנהגותה בטוב ובנעימים, בזהירות ובשמירה ראויה על קלה כבחמורה, והאושר המציף את חייה לא יסולא בפז! בראותי את האור המיוחד הנסוך על פניה ואת השכינה השרויה עליה, לא יכולתי להישאר אדישה והלכתי אף אני ובתי בעקבותיה!"

"אבל כיצד קרה המפנה הגדול בחיי בתך?" תמהו החברות, "לא נורא שבבית חילוני גמור כשלך היא קיבלה איזה סממן של חינוך דתי ...אך כיצד אפוא החלה היא בתהליך התשובה?"

"זה כבר סיפור אחר לגמרי" ענתה האם כממתיקה סוד "ואם לומר את האמת, בתוך תוכי תמיד ידעתי שאחד הילדים שלי בסופו של דבר יחזור בתשובה!"

"ככה? כיצד? איך?" הסקרנות רק הלכה וגברה.

"אכן כן! לפני שנים רבות" פתחה האם בשנית, "היתה אישה מבוגרת, שהגיעה מדי שבוע לבדיקה שגרתית כאן בקופת החולים, ובעודה יושבת נינוחה וממתינה בתור החזיקה בידה סידור תפילה קטן, וכל הזמן התפללה בו באדיקות ובהתלהבות כששמחה מיוחדת נסוכה על פניה בעת תפילתה.

המראה הזה ריגש אותי במיוחד והרעיד את מיתרי ליבי בכל פעם מחדש, עד שבאחת ההזדמנויות, כששוחחתי עם אותה אישה צדיקה, שאלתי אותה לפשר תפילותיה הרבות בסידורה הקטן, והיא בסבלנות ובאהבה רבה ישבה והסבירה, על מהותו של הסידור ותפילותיו. אנו מתפללים שלוש פעמים ביום. תפילת שחרית, מנחה וערבית. הסבירה לי במתק לשונה. ובשבת קודש מתחלפות התפילות לפי עניינה של השבת. בחגים בתפילות המתאימות לחג, וכך גם בראש השנה וביום כיפור וכו'. ענתה לכל שאלותיי בפרוטרוט, וכך ערכה לי היכרות ראשונית קצרה עם אחד הספרים המיוחדים וההיסטוריים ביותר של העם היהודי – ה"סידור"!

השיחה הזו נגעה לליבי. מאז התקשרתי ונמשכתי מאוד אל הסידור הקדוש, המכיל בתוכו נהרות- נהרות של תפילות חמות של אבות ושל אמהות מכל הדורות, לכל עת ולכל מצב! נפשי כמהה וצמאה גם כן לכמה מילים של תפילה ...הלוא גם אני יהודייה, ונשמתי כמהה ובערה להתקשר עם בוראה!

יום אחד ניגשתי אל אותה אישה צדקת וביקשתי ממנה עזרה קטנה בצורת התחברותי עם הסידור. "גם אני רוצה להתפלל!" אמרתי, אבל הייתי חילונית גמורה. "אבקש רק דף אחד בלבד מתוך הסידור, אסתפק לבינתיים בזאת ...אינני רוצה ללכת רחוק מדי ...אנא במטותא, שילפי נא לי איזה דף אחד המתאים עבורי לתפילה מתוך הסידור!"

האישה נענתה לבקשתי בחפץ לב, ובחרה לי דף אחד מתוך סידורה וניגשה אל מכונת הצילום וצילמה את אותו הדף, כדי שאוכל להתפלל בו יום-יום, ואכן מאז התחלתי להקדיש שעה קלה מדי יום להתייחדות עם יוצרי וקוני, מלך העולם, אך התפללתי מאותו הדף בלבד!

בין התחינות, שקיבלתי בצילום הדף, הייתה גם תפילה להצלחת הילדים; את זאת הבנתי מתוך המילים "ונהיה אנחנו וצאצאינו וצאצאי צאצאינו, כולנו יודעי שמך ולומדי תורתך לשמה". כיום יודעת אני, שזה קטע מתוך "ברכת התורה" הנאמרת בכל בוקר. בשעתו כבר הרגשתי שתפילותיי קולחות ובוקעות מליבי היישר אל אבי שבשמים, ונפשי כמו חשה והרגישה שבבוא היום ישוב אחד מיילדיי בתשובה שלימה, להיות מיודעי שמו יתברך!

ואכן לא ארכו הימים, וכפי שסיפרתי לכן, בתי השניה חזרה בתשובה שלימה ונישאה לאיש מיוחד, חכם, בעל תשובה כמוה, וזכו להקים יחדיו בית נאמן בישראל – בית שכולו אורה וקדושה ושמחה – אשר למראהו לא יכולתי להישאר באדישותי מרחוק, ותיכף הלכתי בעקבות בתי וחזרתי בתשובה שלימה לאורך ימים ושנים טובות!" כך סיימה האחות את סיפורה המופלא והמרגש כל לב. (הרב צבי נקר)