הארנק שנגנב במרתף היין – ותחבולתו של רבי שלמה קלוגר: סיפור שסיפר רבנו עובדיה יוסף, פרשת משפטים

כי יתן איש אל רעהו כסף או כלים לשמור וגונב מבית האיש (כב, ו)

סיפר מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א:

מעשה באיש אחד שהיתה לו חנות יין, והיה לו משרת אחד שהיה לו ארנק שיש בו מאתים שקלי זהב, אשר קיבץ וחסך במשך שנים רבות, ובערב שבת טמן את הארנק בין חביות היין, וכשבא במוצאי שבת לקחת את הארנק – לא מצאו..

המשרת הלך לרבי שלמה קלוגר ובכה בדמעות שליש שכל יגיעו הלך לריק, ואמר שהוא חושד באדונו בעל היין שהוא גנב את הארנק, כי לא היה מפתח למרתף רק לבעל החנות ולמשרתו, הזמין הגאון את בעל החנות, ושאל אותו על דבר הכסף והארנק, אך השיב ואמר שאינו יודע כלום.

אמר הגאון בפניו: גם אני אמרתי שלא יתכן לחשוד בך, כי לא נחשדו ישראל על כך, ולכן אין ברירה אלא להחליט שכנראה נכנס איזה גוי למרתף והוא שגנב את הארנק עם המעות, ואם כך, הרי צריך אני להכריז ע"י שמש בית הדין ולפרסם מודעות שהיין שלך כולו נסך הוא, מחמת החשש שמא יד גוי נגעה בו, והרי היין כולו אסור בהנאה וצריך לשופכו לארץ!

כאשר שמע זאת בעל היין, שבזה יהיה לו הפסד גדול וכל רכושו ירד לטמיון, הודה מיד שהוא גנב את הארנק, אך הגאון סירב להאמין לו עד שנשבע שבועה חמורה שהוא הגנב, ורץ במרוצה לביתו והביא את הארנק והמעות שבו, והשיב אותם למשרת, והכל בא על מקומו בשלום. (ענף עץ אבות פ"א מ"א)