"שנא את הרבנות" – חיים שלווים בלי פרסום, ההבדל בין "אבינו" ל"מלכנו", ו"חוב" ועוד אחד שווה "טוב"

שמעיה אומר: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות (פ"א משנה י')

לעיתים יושב לו האדם ושואל את עצמו: מדוע לא נותנים לי את את התפקיד הזה והזה? מדוע אני נשאר פועל פשוט, והאחרים שאינם יודעים איך לעשות ומה לעשות, דוקא הם אלו שיושבים על הכסאות? צריך לדעת שההנחיה של חכמינו היא הפוכה! אם אתה מחפש חיים טובים, חיים שלוים, חיים רגועים תשתדל להישאר כמה שיותר פשוט. בלי פרסום! בלי תהילה! בלי טררם! כי ברגע שאדם עולה לגדולה, מיד מתחילים "ליפול" עליו, והוא צריך לתת דין וחשבון על כל פעולה שעושה, יש כאלו בעדו, ויש נגדו.. וחייו הופכים למרדף שלא נגמר... לכן, אל תתאוה לשולחנם של אחרים! אלא: "אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות ואל תתודע לרשות!"

אבינו מלכנו

ה' נקרא 'אבינו' וגם 'מלכנו'. מה ההבדל בין אבא למלך? אבא – תמיד רוצה לתת, אבל לא תמיד יכול לתת. ואילו מלך – תמיד יכול לתת אבל לא תמיד רוצה לתת... אם כן, ה' הוא גם אבא וגם מלך, דהיינו, הוא רוצה לתת וגם יכול – אז מה קורה? מדוע אינו משפיע עלינו הרבה טובה?

התשובה: הקב"ה נותן לכל אחד מה שהכי טוב בשבילו. אלא, שאנחנו חושבים שאם במקום הרבה חובות היו לנו הרבה דולרים היה לנו יותר טוב, אבל בעצם ה' יודע מה טוב בשבילנו. כי לפעמים מעט יסורים מכפרים על אסונות גדולים שהיו צריכים לבוא עלינו. לכן, תגיד תודה.

אומר הבן איש חי 'חוב' בגימטריה 16, ו'טוב' בגימטריה – 17. כלומר: חוב בתוספת אחד שווה טוב. יש לך חוב? נראה לך שעושים לך רע? תוסיף לחשבון את האחד – שהוא הרבונו של עולם – ואז תדע שזה טוב. (5 דקות)