הלכות ראש השנה: הסימנים בליל החג, ברכתם, הימנעות מכעס, ואין לבכות בראש השנה

א. הסימנים בלילות ראש השנה

מנהג ישראל לאכול בשתי הלילות של ראש השנה מיני פירות וירקות שיש בהם רמז לסימן טוב לכל ימות השנה, ומביאים לוביא, דלעת, כרתי, סלק, תמרים, והוסיפו עליהם מנהגים לאכול רימונים, ותפוח מרוקח בדבש, וראש כבש. (ילקו"י מועדים עמ' כט, הליכות עולם ח"ב עמ' רכז, חזו"ע ימים נוראים צג, אורח חיים סי' תקפג-ד).

ב. הברכה על הסימנים

נכון לנהוג לברך על פירות אלה לאחר נטילת ידים וברכת המוציא, ואכילת כזית פת, או לאחר ברכת המזון, כדי שלא יכנס בספק על ברכה אחרונה שלהם. וכשאוכלים בתוך הסעודה אין לברך האדמה על שום תבשיל של לוביא או קרא ושאר מיני ירקות מבושלים. אפילו אוכלם בלי פת. שהרי דרך ללפת את הפת בתבשילי ירקות. ואם נוהגים בזה קודם נטילת ידים, לאחר הקידוש מיד, יברך בורא פרי האדמה על הקרא או הלוביא, ובברכתו פטר כל ברכות אדמה שלפניו. (ילקו"י מועדים עמ' ל' יחו"ד א סי' פ"ב, חזו"ע ימים נוראים עמ' צג-ז, ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים סי' תקפג-ה).

ג. להישמר מכעס

יתאמץ בכל כוחו לשלוט ביצרו לבל יבוא לידי כעס והקפדה בתוך ביתו ביחוד בלילי ראש השנה ויומיהם. וטוב ארך אפים מגבור, ומושל ברוחו מלוכד עיר. ונכון ללמוד משניות מסכת ראש השנה, כי דבר בעתו מה טוב. (ילקו"י עמ' לב. ילקו"י קצוש"ע אורח חיים סי' תקפג כא).

ד. וידוי ובכי בראש השנה

אין להתוודות ביום ראש השנה, וכל שכן שלא יעורר את עצמו לבכות, שאין לבכות בראש השנה. (ומכל מקום אדם שמתעורר מעצמו בבכיה ומתפלל בדמעות שליש, אין בזה חשש איסור כלל). והתפילות בראש השנה יהיו בשמחה ובטוב לבב, ובנעימה קדושה, ומתוך כוונה שלימה, כי בטוחים אנחנו בישועת הקדוש ברוך הוא שיכתבנו ויחתמנו לחיים טובים. ולא כאותם שמביאים עצמם לידי בכיה בתפילות ראש השנה. שהרי ראש השנה יום שמחה הוא, וכמו שנאמר "ושמחת בחגך", ונאמר "תקעו בחודש שופר בכסא ליום חגנו", איזה חג שהחודש מתכסה בו, הוי אומר ראש השנה (ראש השנה ח ב). (ילקוט יוסף על המועדים עמ' כג. חזון עובדיה ימים נוראים עמ' פז ילקוט יוסף קצוש"ע אורח חיים תקפ"ב. סדר ראש השנה ה).