הלווה שלא נח בעולם האמת עד שנמחל לו החוב – רבי יעקב מוצפי, פרשת כי תצא – סיפור

אבן שלמה וצדק יהיה לך... כי תועבת ה' א-לקיך כל עושה אלה כל עושה עוול (כה טו טז)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א:

סיפר הגאון המנוח רבי יעקב מוצפי זצ"ל, בדידי היה מעשה, בעיר בגדאד היו שני חברים טובים, שהיו עוזרים זה לזה בכל הזדמנות, פעם קנה אחד מהם דירה ונזקק להלואה בסכום גדול, בצר לו סיפר לחבירו על כך, וחבירו הלווה לו מרצונו הטוב את כל הסכום שהיה זקוק לו.

כעבור זמן מה, כשהגיע זמן עליית יהודי בגדאד לארץ ישראל, החרימה ממשלת בגדאד את הדירה, ושני החברים עלו לארץ ישראל, אך כעבור שנתיים נפטר הלווה, והנה כעבור מספר חודשים לאחר פטירתו של הלווה, הופיע הלווה בחלום אצל רבי יעקב מוצפי, וסיפר לו את דבר ההלואה אשר לווה מחבירו, ואמר היות שלא פרע את חובו אין לו מנוחה בעולם האמת, ולכן התחנן לפני הרב שיזמין אליו את המלווה, ויסביר לו שלא הייתה לו אפשרות לפרוע לו את חובו, ויבקש ממנו למחול לו על החוב במחילה גמורה.

למחרת, הזמין רבי יעקב מוצפי את המלווה, ושאל אותו: האם היה לך חבר ששמו פלוני? כן, השיב הלה, ושוב שאלו הרב: האם הלוית לו סכום כך וכך לדירה שקנה בבגדאד? נכון, השיב המלוה, אמר לו הרב: בין כך ובין כך הרי חוב אבוד הוא, מאחר שהלווה נפטר, אנא ממך אמור אחרי בפה מלא: הריני מוחל במחילה גמורה את החוב שפלוני חייב לי, ולא ייענש בסיבתי, אמר המלוה אחר הרב והלך לביתו לשלום, והנה בלילה הופיע הלווה שוב בחלום ואמר לרב, תנוח דעתך כשם שהנחת את דעתי. (ענף עץ אבות. פ"ב מש' יד)