"אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה" – מדוע לפעמים לא עונים לתפילותינו?

אוטם אזנו מזעקת דל גם הוא יקרא ולא יענה (משלי כא יג)

כולנו מתפללים, כולנו מבקשים, אבל לפעמים יש תחושה שלא עונים לנו.. למה? כמובן, שאי אפשר לדעת חשבונות שמים, והכל תמיד לטובה, אבל אנחנו מצידנו צריכים לבדוק שהבעיה לא אצלנו. למה הכוונה?

יש בעולם אנשים מסכנים או בענייני ממון כגון שיש להם חובות ואין כסף לשלם, או שמסובכים בענייני בריאות, או בתחום אחר, ומתמודדים עם המצב לבד בקושי. אם מישהו החליט לפנות אליך ולבקש עזרה, עליך לבדוק שאכן הוא כזה ולא איזה רמאי שבא "לסחוט" ממך כסף, ואם הוא באמת כזה – עליך לדעת שאסור לך להתעלם ממנו, אלא אתה חייב לעשות משהו עבורו!!

לא תמיד אתה יכול לעזור לו לגמרי, אבל אתה חייב לשמוע אותו, לחשוב איתו יחד מה אפשר לעשות, ולתת לו בשמחה ובחיוך, ולמה? מאחר וזה שהוא הגיע אליך – זה בהשגחה פרטית מה', ואם אתה תאטום אוזנך מזעקתו – סופך שגם אתה תצעק אל ה', או לבני אדם ולא תענה!! כן, מידה כנגד מידה. וזה פירוש הפסוק: "אוטם אזנו מזעקת דל – גם הוא יקרא ולא יענה".

וכדי שנבין עד כמה המסכן חשוב בעיני ה', נצטט את דברי המדרש (אוצר המדרשים עקיבא, 412).

"אמר הקדוש ברוך הוא אין מי שאוהב לדל אלא אני בלבד. אני בעצמי משגב לדל, וכשבא דל בתפילה לפני – אינו משיבו מלפני ריקם, ואני מקרב שכינתי אצלו בכל יום, וכל האוטם אזנו משמוע צעקת הדל – גם הוא יקרא ולא ייענה, ולא עוד אלא שאיני מביט בכל רגע ורגע אלא בדל, וערב לפני קול דבריהם של הדלים יותר מכל בני אדם שתחת השמים". (5 דקות)